|
pic
 
מחפש קצוות פתוחים
מנסה לסגור מעגלים
כולם מדברים אבל לא מקשיבים
והשגרה ממשיכה
ימים אפורים
|
הכל מלהיב משעשע כל אחד רוצה לשנות את העולם
מי שאומר הוא זה שבדרך כלל לא מבצע
|
בתוך ים של אנשים אני עדיין בודדה
גם כשהוא מגיע ונותן לי
לחיות באופוריה אבודה
|
נשמתי כמהה לשקט
לשקט מהסוג הנפשי
מהסוג שגם הדממה
תהיה רועשת
שגם לחש ישמע
כזעקה רועמת
|
וריקנות משתלטת
על הגן הקטן הזה בלבי עד שכל התפוחים נובלים
ואז נשאר רק נצח של שיממון שמקיף את ליבי הפצפון
|
אז ככה אני איני יכולה להגיד לך מה לעשות
איך לחיות את חייך
איך לבכות
|
|
|
אילו רק הייתי
מכשייפה של
הגויים...
ים פם הופה
תריצי צייט!
הייתי אז עושה
פה כישופים שאין
כמוהם, טום בם
פרה בילי בייט.
הו, אילו אילו
אילו...
יואב קוטנר,
בשיר הלל
למכשפות ככלל,
ולענבל פרלמוטר
בפרט.
יהי זכרה ברוך,
כמו גם רצועות
נסתרות בדיסקים. |
|
