|
נויה טל היא לא אני, היא אנורקסית ועצובה והיא חיה
בראשי, כחלק (בלתי) נפרד ממני.
זהו המקום שלה להנציח את הרגשות שלה, שהם לחלוטין
דינמיים וחמקמקים. אילולא הכתיבה שלה, לא היה נותר
מהם זכר כלל.
אני אף פעם לא הבנתי למה נויה התעקשה לפרסם כאן את
הרגשת שלה. בשבילי, המקום הזה הוא רגש פרוץ לכל
ותו לא.
לפרסם את הרגשות באינטרנט. כמה זול.
ברגע בו תעניקי לי את טיפת הכבוד האחרונה
תהיי מושלמת.
|
שמש.
אור. דמדומי בוקר.
הלאה הלאה
גבוה גבוה
העניקי אישור לשגרה.
|
עליי לחסום את קרן האור,
לא להתיר לה לשחק בשערי.
|
במקום בו אני נגמרת
ומתחיל ה ע ו ל ם --
|
אני לא מפחדת מהרגע בו אהיה את. אני מצפה לו בכליון עיניים.
|
עם הבוקר אבין שלא תבואי גם הלילה.
|
|
|
"סלוגאן זה ביצע
פעולה בלתי
חוקית - והוא
יימחק"
משטרת
מייקרוסופט בעוד
מעצר מוצלח על
החזקת "חומר" |
|
