[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מסעות
הבוקר כבר היה אחר,הריחות,התחושות, היא ראתה את שגיא ישן
ובטשטוש עיניים חרדה שיתעורר לקחה את דבריה ונמלטה

סמים
יצאנו אני מיה וערן בדרך הוא לא הפסיק לשאול "את בטוחה את
בטוחה" ואני רק רוצה כבר לדחוף את האקסטזי לגוף ולעוף לעולם
אחר

כמיהה
חשה כי נשימותיי ישתנו אם אוכל ללטפך
בטוחה שכל הכאב ינשור עוד אוכל לנשקך
חושבת כי חיי ישתנו אם רק אתן לעצמי לפרוץ
ולהפסיק להסתתר מאחורי מסיכות


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
כי לחוש אותך זה חדש וחדש זה מפחיד

נמוגה דמותי אל מול רצונותייך

בלחישות כלא נשמעות
אולי עכשיו נצליח להתגלות

גורל
אני מאוהבת, אני נושמת, אני חיה,
בפקיחת עיניים אל מול הסערה.
נדה כעלה נידף ברוח

בדידות
נפרדתי מהאושר התגעגעתי לצחוק והחלה דרכי החדשה,הדרך בלעדייך

בדידות
דמות בודדה ללא טיפה כוחות ,להילחם בחיים ולא לחזור להיות
הילדה שנאבדה בגלל עצלנותך

היום החדש כמו אויב בקרב , כולם עזבו ושונאת אותם

ג'ננה
לך תמצא מישהי מטומטמת ממני

אכזבה
ידעתי אותך יותר מכולם והיום אני הנפש הפגועה

אכזבה
לא פלא שבחורות מצליחות לגרות
לעולם לא תצליחו להבין אותנו
ואנחנו כנראה לא נוכל להבין אתכם.

בדידות
ואנוכי לבד מול פלאי העולם
בהתייחדות עם הטבע רחוקה מכולם
וחסר לי החיבוק חסרה האהבה
אך אני חזקה ואני ממשיכה

תחושתי
ומדקה לדקה מתעוררת מהחלום
וחשה בכבדות העזה בגופי
מפחדת מכל דבר שיגרום לי ליפול
ובעצם מבינה שמפחדת מעצמי

אני מנסה שוב ושוב
וזה לא מצליח
אוחזת חזק בקצוות חולצתך ואתה ממשיך ללכת
- אני נשרכת אחריך

ביקורת
להזדיין כמו שפנים לירוק קצת בפנים, לשנוא את העולם ולהיות
שונה מכולם

רואה את פנייך בטשטוש
ומנסה להיזכר בגומות שלך
ולמרות שאני יודעת שזו טעות
אני עדיין רוצה אותך

עצב
כי אני ילדה עצובה שלא נותנים לשמוח

עצב
מבטים קרירים שתיקות מכאיבות והחיים כבר לא אותם חיים

כמיהה
אני היא לא זו , זו היא לא אני


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
החיפוש אחר השלווה על ציר זיוף וכמוסות
בתקווה לקצת ביטחון גם אם מורגש לכמה שעות

חוסר אונים
כל יום זה עלול להגיע, כל יום עלולה להיכוות

הרהור
כי כשמסביב הכל ורוד בפנים הכל רקוב.

זוגיות
אבל השקט לא מגיע
ואתה רק מרתיח

יומן
את תתקשרי תזמי תפשיטי תזייני ולא רק זה גם תתלבשי בסוף הערב
ותלכי, אז למה אני מצפה...

זו האהבה האמיתית הזו שגורמת לי לברוח
ותמיד להסתכל לאחור... לחשוב על הרגע שיכולתי לשמוח...
להתחרט, להרגיש ולכבות.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
צבוטאותי
וקוטאותי צעדו
לקרמטוריום,
קוטאותי ניסה
לברוח, ירו בו,
וצבוטאותי הובל
כצאן לטבח.
מי נישאר?
מעניין ת'סבתא
שלי!






אחמד אחמד,
בגרסה משל עצמו
למלחמת העולם
הכי שנייה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 14678. בבמה מאז 1/8/02 7:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנויה בר
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה