|
לתאר את עצמי זה קשה..אבל בשתי מילים זה "משוגעת
טבעי"..אני אוהבת לעזור לאנשים..ובמיוחד לגרום
לאנשים להיות שמחים..חיוך של בנאדם גורם לי להיות
הכי שמחה בעולם..והתחביב העיקרי שלי כמו שאמרתי כבר
זה לשגע אנשים..:)
מקווה שתהנו לקרוא את היצירות..זה עוזר לי להוציא
הרבה רגשות..למרות שאין לי עתיד בזה חח :)
לקום בלי תחושה, לקום בלי לרצות.
היא קמה כל יום לאותה שגרה כה כואבת ורגילה, היום יהיה יום
שונה, כך היא אמרה.
הכול היא עשתה, כל דבר שהיה אפשר לעשות.
|
הנה הגיע יום שישי, סוף שבוע.
היא קמה עם חיוך, הרי היא זכרה שהיום יום שישי, היום האחרון של
הלימודים לאותו סוף שבוע, שכה ציפתה שיסתיים כבר... לא
שהלימודים היו כה גרועים, פשוט היו בסדר, רגיל, לא כיפים אך גם
לא כאלה נוראים.
|
קמה כל יום מחדש עם אותה הרגשה,
היא לא רוצה לעזוב,כמו עלוקה נשארת מתעקשת..
|
את הבאת על עצמך, הכול
לא סומכים עליך
אי אפשר לסמוך, עליך
את לא סומכת, ולא נסמכת
|
זה רק אתה, ואני
נלחמים על האהבה הזאת
עד הסוף, כי זו האהבה שלנו
|
אתה הרי יודע
יודע הכל, ועושה הכל הפוך
יודע מה פוגע, ומה עושה אושר
עושה הכל, כאילו בכוונה
הפוך, ממש לא כפי שצריך
|
אני לבדי, עדיין מחכה לך
אולי, אולי עוד תבוא
אני לוחשת, מתפללת
רוצה שהחלום כבר יתגשם
|
יצאה אל העולם
בבכי של אושר
בתקווה שהבכי לא ישמש אותה
שהנשמה תזעק ותצרח
|
מחייך באושר
כל כך בטוח בעצמו
אז אני מאמינה, כי זה אתה
ופתאום אני שומעת בום אחד גדול
אתה כבר לא שם
|
כואב
כואב שאין
למי לקרוא
אבא
|
לא האדמה היא זאת שמונעת ממני לפול.
לא החוזק שבי, לא שום רגש.
רק אתה, אבא יקר לי ז"ל,
שומר עלי מלמעלה שלא יקרה לי כלום,
שאני אשאר שפויה תחת כל הלחץ והכאב.
|
תחיה את החיים כאילו אין מחר
כי המחר כרגע לא ברור
אם אפשר היום
אז למה מחר?
|
תחזיקי חזק
אני לוחשת
לעצמי
תחזיקי אותו
|
אני אוהבת אותך
אהבתי ותמיד אוהב
למרות שאתה
בין מלאכים
|
אתה זוכר אותי?
אני כן
את החיוך שלך
את המשחקים
|
אתה הולך,
לא מסתכל אחורה.
הולך כאילו מחכה לך מיליון הדולר.
לא מתלבט, לא חושב יותר מדי.
|
אתה קרוב
כל כך קרוב
שזה כואב
|
אתה הולך
מול כל העולם
בתקווה שאולי
משהו כאן ישתנה
|
חוזר לשגרה
חוזר לכאב
חוזר למה שנשבעת לעצמך
לא לחזור
|
אתה מחליט ליטול
חיי אדם
אסור לך,
אני אומרת
|
אתה נופל
על הידיים
נפילה קטנה
נופל כדי ללמוד
|
שואלת למה ואיך
העולם היה צריך לקחת
אותך ממני שעוד הייתי ילדה
רק בת 6
|
מחשבות משחקות בך
גורמות לך לצאת מדעתך
מטריפות אותך
ואתה כל בטוח שיש
|
הראש למעלה
מסתכל אל העבר הרחוק
מחפש עם העיניים
משהו טוב שם
|
משהו בתוכי
עובר
בין הלב המאושר
לראש שלא מספיק לחשוב
להאמין או לא
|
רגל אחת בפנים
רגל אחת בחוץ
בפנים כואב
בחוץ שרוף
|
היא קמה כל יום מחדש
רואה ומרגישה את הכאב
ומתמודדת איתו, מסתירה
לא מראה כלום
|
תאמין לי שאני אומרת את האמת
תאמין למבט הכואב בעיניים שלי
תאמין לי שאין בי שום רצון רע
|
שנה חדשה של לימודים
אמור להיות שמח
אבל משהו בי
לא נותן לי
|
אתה עם החיוך הכי גדול
עם האמונה הכי גדולה שיש
אבל משהו משתבש לפתע
|
הדמעות זולגות
הכאב גדול
העבר בתוכו מסתיר
כל כך הרבה זיכרונות
|
החיוך שלך
זכור לי היטב
איך החיוך הרחב ההוא
גרם לי לחייך
|
היום שוב זה חזר
עכשיו זה שם
נמצא במוח, במחשבה
|
אל תיתן להם לקחת אותך
אל העולם שאין ממנו חזרה
תאמין בי
|
הוא הלך
בלי אפשרות להחליט
לקחו אותו בכוח
הוא לא רצה
|
אין קול
דממה, שקט מוחלט
אין כבר כוח
עוד לדבר
|
זה היה שם,
לא זכרתי.
כבר כמעט שכחתי
פתאום לדבר איתך,
להיזכר בכאב ההוא.
בעלבונות. לא עשה לי טוב,
אבל ביקשת סליחה באמת,
בפעם הראשונה,
ואני נשארתי פעורת פה,
ואמרתי סולחת.
|
ואתה בטוח במיליון
אחוז, זהו אחרון
הגעתי אל המקום
הבטוח, הבית השמור
אבל אז כאילו
|
אתה בטוח,
כל כך
בטוח
שהנה הגיעה
הרכבת
|
I know you
I am looking
Look about the Past
Look about you
Look about what I was
|
You truly think
That I will wait for you
More many years
|
בתור ילדה בת 5 וחצי...
לא כאב לי... לא הבנתי מה קורה...
אבל עכשיו 10 שנים אחר כך...
הכאב הגיע... ואיתו הגעגועים הרבים...
|
אתה רק מצפה
תקווה קטנה
שמורה בלב
מתפלל בחדרי חדרים
|
אני כאן
מסתכלת על מה שהיה
מנסה להבין
ללמוד ולא לחזור עוד
אני לומדת
|
אין רצון עוד
לא רצון להרגיש טוב
לא רצון להרגיש רע
נערה קטנה
|
עקרונות
הולכת איתם עד הסוף
לא מפסיקה
זו האמונה הפרטית
שלי
|
ידיו כבולות
מחכה אני לשחרור
לא מבינה, מדוע הכול קרה
דווקא עכשיו, בלי סיבה מיוחדת
רוצה מקום אחר, זמן אחר
לא, לא
|
אם אתה הולך, אל תשכח אותי מאחור.
אל תעזוב חברים בשטח אויב, כך אומר המשפט.
הכאב גדול, אך ברגע שתעזוב הכאב יגדל.
|
אני עוד חושבת
נזכרת בכל רגע, שנייה
טעיתי בלי לחשוב יותר מדי
אסור היה לטעות
|
אתה רחוק ממני
רחוק פיזית
נפשית אני איתך
אתה הולך ואני אחריך
אני מתנגדת בכל הכוח
|
אני מה שאני
הטוב והרע
לא חסר משניהם
לומדים לקבל מה שיש
לאט לאט
מבינים שאין למה להשתנות
|
נגמר לי הקול
עייפתי מלצעוק
זה נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה
כלום לא נכנס
|
אני בתור ילדה קטנה שאינה יודעת כלום מהחיים, המצאתי לעצמי
תיאוריה שאמרו לי שאבא שלי נפטר.
אני בכלל לא הבנתי מה הגדרה למילה "נפטר", אז היה לי קל מאוד
להמציא פירוש משלי.
אבא פשוט לקח חופש מהחיים, ה חיים נדמו ל י באותו הזמן סתם
מסובכים וכאלה שצריך לקחת מהם
|
אתה לבד,
מסתכל על אחרים,
מנסה למצוא את עצמך,
אין לך מקום שם, כנראה.
|
את מנסה לדבר, לעשות קצת רעש
אין שום דבר, עדיין שקט מעצבן
מה לעשות, ככה זה מאז ומתמיד
את לרגע, פותחת את הפה
|
את שם
בטוב וברע
נותנת חיבוק
חיבוק מלא אהבה
|
יכולנו להאמין, יכולנו לבקש
ביקשנו רק לחלום
|
שאת בתוך כל זה
כל הלבד הזה
כבר לא אכפת לך
את עשית הכול, ולא הצלחת
|
עברתי את הגבול
עברתי כל גבול אפשרי
ניסתי להגיע אליך
הלכתי אחרי החלום
האמנתי שעוד אגיע אל עמקי נשמתך
|
הוא אמר לי שאני ילדה דיכאונית...
אני ילדה דיכאונית?!
אני רוב הזמן ילדה שמחה... ילדה בעלת שמחת חיים... זה היה
שמי...
נכון שעם השנים, זה קצת השתנה... אבל עדיין אני... אני ילדה
שמחה...
רק כשממש כואב לי... זה קורה לפעמים, אני לא מושלמת...
|
מראה מראה מי הילדה שאת פניה רואה אני?
זה לא אני, תגידי שלא
זה לא יכול להיות
אתמול זה היה אחרת
|
אני לא מבינה כל כך הרבה דברים.
יש דברים נסתרים, ולא ידועים שאותם לא נדע אף פעם.
איפה הכול נעלם, האם הם באמת התפוגגו מתחת לאף שלנו.
אנחנו מופתעים כל פעם מחדש, כאילו זה הפעם האחרונה.
לא לומדים, לא מנסים להבין, פשוט לעבור הלאה.
אני שואלת פעמים רבות, לאן
|
הלכתי לאיבוד בין הכאב, השמחה,
ןחוסר האמונה שלהם בי,
גרם לי לכאב הרב ההוא.
|
הוא הולך
את קוראת לו, בכל הכוח
צועקת, צורחת
תחזור, תחזור
את עדיין לא מוכנה
לא נפשית ולא פיזית
את עדיין ילדה
זה עוד מוקדם
|
הוא לא יחזור לאהבה
התמימות שלו התפוגגה
הוא נפגע, נפצע
אולי בלי כוונה
|
אתה עדיין שם
כבר עשור וקצת
מסתכל עלי מלמעלה
|
הוא רואה אותך
את מביטה במראה
מבטך כואב
יש בך רצון ללמוד
יש בך תהייה וחוסר אמונה
|
הזמן עובר
השעון מתקתק
עוד שעה חלפה לה
אבל הכאב אינו חולף
|
את ממורמרת
את לא מסוגלת
להגיד אני אוהבת
זה קשה בשבילך
|
אתה נכנס לתוך חלום לא שלך
אתה חי בתוכי
אני הורגת אותך כל חלום מחדש
|
הכאב גדול, והכאב מר
העתיד לא מראה, כל סימן...
שיהיה אחרת, טוב יותר
הנשמה זועקת, היא אינה יכולה יותר...
למה? הוא לא פה לידי? לתת חיבוק?
|
הוא לקח ממך, הכול
השאיר אותך מצולקת.
את פוחדת, תמיד
כולם פתאום, דומים לו.
|
הכול מתנגן מראש,כתוב מראש
את פשוט צריכה ללכת אחרי הכול, אחרי כולם
לא אמורה להיות לך דעה משלך, ככה זה
לא אמורה להבין, רק להמשיך הלאה
בלי לחשוב, בלי להתחרט...
|
הוא הלך
פשוט יצא והלך
לא שאל
לא הודיע
|
המבט התמים שלי
המבט שלי איבד את התמימות בו
המבט שלי מראה כאב
מבט אחד בעיניים שלי
|
העולם יכול להיות שמח,
העולם יכול להיות עצוב,
|
הצל שלך, אחריו
בלי שהוא מרגיש, או רואה.
את שם, בשקט.
את שם, בלי ממש רצון.
|
השתייכות זאת הרגשה
הרגשה שאני לא מרגישה לאף אדם
אולי ילדה מוזרה אני
את זה לא אדע
|
את התחלת בזה
הבאת את זה, על עצמך
נתת לזה לקרות
לא עצרת את זה, בזמן
|
את התחלת בזה,
הבאת את זה על עצמך,
נתת לזה לקרות,
לא עצרת את זה, בזמן.
|
אתה חולם
זה רק חלום, ילד
אל תיתן לחלום
לקחת אותך
|
את מבינה שזה כבר לא מה שהיה
זה לא יחזור למקום ההוא
המצב השתנה, ואת סירבת להשתנות
לא הבנת איך זה קרה ולמה, אז פשוט נשארת שם
זה נראה לך הגיוני ולגיטימי באותה תקופה
|
כבר כואב יותר מדי.
כבר שורף מאוד.
אי אפשר יותר,
זולגות הדמעות.
|
חגגתי 17 אביבים
חיפשתי אותך בין כולם
רק שתגיד מזל טוב
רציתי לקבל חיוך, קיבלתי התעלמות
|
אבא אדם, אימא חווה
אתם בראתם אתם המופלאים
הבאתם מתנה
מבלי לדעת שנתתם
|
חוזרת אל הדרך הישרה
חוזרת אל אותה ילדה שמחה
חוזרת ולא מוכנה לוותר
כי מהיום יהיה אחרת
|
את חולמת
חולמת שזה את
חולמת עליו איתך
מבינה דברים אחרת
|
אני מבין, הוא אמר
אני חושב שאת צודקת
ככה הוא אמר לי
לא האמנתי, סתמתי את אוזניי
אני אוהבת אותך
אמרתי לך כמה פעמים, אוהבת אני אותך
לא שמעת, לא רצית לשמוע
|
חלמתי בשבילך
קיוויתי, ייחלתי תמיד למענך
חיים טובים, חיים שמחים
חיכיתי וציפיתי שזה יתגשם
|
הראה לי את ההתחלה
הסבר לי איך הכול התחיל
איני יודעת מה היה כאן
חלמתי תקופה ארוכה, עכשיו קמתי
|
זה חלק ממני
גם אם תרצה או לא
זה בא ביחד, בחבילה
אתה יכול להחליט
|
פשוט טוף לי...
בלי יותר מדי סיבות טוף לי...
אני שמחה, מאושרת... בלי סיבה...
קופצנית... משוגעת... זאת אני...
|
הרבה דם
כל כך הרבה דם
וזה לא עוצר
ממשיך לזרום
|
זה באמת כואב
כואב פיזית
כאבים של דקירות
כאבים לא מרפים
|
ילד של אהבה,
ילד שנולד לאהבה,
ילד שאוהב גם אתכם וגם אותם,
ילד תמים באהבה.
הילד כבר גדל, מתבגר.
ילד של אהבה, עדיין אוהב.
|
אתה מרגיש שזה מגיע
אין דרך אחרת
העולם נסגר עליך
אתה כבר חושב על הסוף
מנסה לברוח דרך הפתח האחרון
נכשל, ונופל ארצה
|
הכאב הזה אינו רגיל
הוא לא מוכן לעזוב
העצה, הבדידות ועוד כל מיני כאלה
גרמו לאותו כאב להגיע...
אבל אני לא רוצה!!!
|
קשה לנשום
זה שורף
כל נשימה כואבת
כאב ארור
|
כן לא חלום, לא פנטזיה
זו המציאות.
היום היה אחרת
היה טוב, היה שמח.
|
הכול נדמה כל כך שונה,
הכול נראה הפוך.
האם זאת באמת המציאות?
בוחנת את פני השטח, אולי אמצא דבר טוב.
|
אתה, אתה
הורג אותי בכל התעלמות
לא מודע לעובדה שאני קיימת
לא מודע לעובדה שאני כאן
אוהבת, כן אוהבת
|
אתה לא שומע
לא את הלחישות
לא את הבקשות
לא את התחינות
אני מדברת איתך
|
ושוב כואב לי...
ושוב אני לבד...
הכול אינטרסים!
רק אני יכולה להתקשר ככה סתם בלי סיבה.
|
אני מאמינה בכלום
מאמינה באהבה שלי
כואבת לחינם
מעולם לא אהבת
אהבתי גדולה ורבה, אך גם הכאב
אני אוהבת אותך
|
אני אוהבת אותך
אני לוחשת לך
אתה מחליט לא לשמוע
בעיני בחרת כבר הכול
|
אני שואלת למה
למה גרמת לי להאמין בחלום
למה לא עצרת הכול שעוד יכולת
למה אני כאן, חושבת עליך
|
אני קוראת לך
היכן אתה?
שכחת אותי כאן?
השארת אותי כאן ,ועזבת
חזור לפה, אני צריכה אותך
בבקשה ממך, אני עוד אוהבת
|
סרטן קיים
קיים בתוכו
הוא נלחם כמו אריה
נלחם עד המוות
לא מאבד את העשתונות
|
מסתכלת אחורה
רואה רק שחור
והמון כאב מוסתר
מסתכלת קדימה
|
משהו קטן,
אפילו שרק
אני ארגיש.
|
אתה מכיר אותי הכי טוב
אני לפחות מאמינה בזה
אני חושבת שאתה זה שלמות
שלמות אמיתית
|
פגעת, הרסת... אותי. אחרי שהבטחת מיליוני פעמים שלא תפגע,
ועכשיו אני פה פגועה וכואבת. מנסה להבין במה טעיתי ולא מוצאת
את התשובה. מתחננת שהעצב יפסק ואיתו הבכי, כי אתה בכלל לא שווה
את זה.
|
אתה דומה לו, אתה ממש הוא
הטוב שלך עבר אליו
האהבה שלי הלכה אתו, עברה אליך
הוא בין מלאכים, אתה קיים
|
מסתכלים עליך מלמעלה,
פוסלים אותך, לפני הכול
את מנסה לשנות את החשיבה.
|
אתה מרגיש שזה שונה
זה כבר לא כואב
אתה מבין שיש גם דרך אחרת
אתה מחייך את החיוך הזה
אתה מאמין
|
נטשתם אותי
אני מחפשת אותם עם העיניים
אני מתחילה להשתגע מזה
לא מבינה מה עשיתי
|
זה אני ואתה
אני המים ואתה השמן
הערבוב שלנו מעלה אותך
מעלה, מעלה...
|
נלחם בכל הכוח
נלחם עד טיפת הכוח האחרונה
נלחם באמונה שלמה כי תנצח
נלחם מול כל העולם
|
נפרדת מהכאב, נפרדת מהעצב, ובעיקר נפרדת מהרגשות שלי אליך.
זורקת הכול אל תוך התהום האין סופי, שישארו ולא יחזרו...
הם לא יחסרו, שישארו שם.
|
שנתיים כבר עברו
זה נראה כאילו זה אתמול
החיבוקים שלך
הנשיקות שלך
|
אני הולך למקום אחר
כדי לחיות ולא למות
העתיד כבר לא מראה
סימן פה
|
עד מתי
האהבה הזאת תאכל לי את הלב
עד מתי
המבטים והחיוכים שלך ישאירו אחריהם עקבות
עד מתי
|
העיניים לא מפסיקות לחפש אותך,
הלב מסרב לוותר.
זה לא פוסק, לא עוזב אותי.
|
אני כל כך קרובה אליך.
אני כמעט מדברת, כמעט מחבקת.
אני מדברת עם השפתיים בלי קול, מצפה שתשמע.
אני מתחילה להיזכר עד כמה הכאבת לי.
|
אל תלך
אני רואה את הצל שלך
בעבר ברחוק
אתה התקדמת
אני מאחורה,חולמת שתחזור
|
אהבה, שנאה,
רגשות הפוכים.
אז איך זה שאני מרגישה את שניהם כלפי אותו אדם?!
האם אני זאת שמוזרה?
|
יושבת כאן
אבל מרגישה
כאילו רוח רפאים
אפח'ד לא באמת
שם לב לקיומי
|
ישנה ילדה בישראל ששמה הוא טלי,
אך כינויה הוא רומנזונע, בעיני.
ילדה עם הרבה רגשות,
ילדה בעלת יופי לא רגיל, יופי מדהים שאין כמוהו.
|
אתה רץ,ממש רץ
כאילו יש לאין
אתה לא מבין שאכזבה
|
אהוב יקר שלי
נפרדת ממך
לעולמי עד
לא יהיה עוד שמך חקוק בלבי
|
ויש דברים שאת לא אומרת
שומרת בסוד
לא צועקת ולא לוחשת
פשוט שותקת
|
שני צעדים
זה הדרך שלך
הדרך כה ארוכה
|
המוח חושב,
לא מפסיק לפעול.
שעות נוספות,
מסרב פקודה.
|
זה נראה לך יותר מדי מוזר
זה נראה לך לא אמיתי
סבא מסתובב לו בין מלאכים
אבא חי עשור בין מלאכים
|
אינך יודע
ילד
איך העולם מתקיים
אתה שואל בתמימות
|
פרפרים לבנים,
פרפרים בכל מיני צבעים,
מתעופפים כאילו אין מחר.
עפים אל העבר הרחוק,
היכן שהשמש שוקעת.
והרוח נושבת בחוזקה,
אבל אין בהם טיפה של פחד.
|
תניח לי
עזוב אותי
אני כבר עייפה ממך
המבטים שלך חודרים אל תוך הנשמה
זה כואב ובאותו הזמן משמח
|
מה שקרה היום, כבר לא משנה
הרי העולם לא באמת יחכה לך
תעבור הלאה, תחשוב קדימה
יש למה לחכות, כלום לא ידוע
|
מה שקרה היום, כבר לא משנה
הרי העולם לא באמת יחכה לך
תעבור הלאה, תחשוב קדימה
יש למה לחכות, כלום לא ידוע
|
את שוקעת בלי סיכוי להינצל
את מבינה את זה התחלה,
את הבאת את זה על עצמך
|
|
|
הזין שלך קטן
מדי!
פרובוקטור. |
|
