[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 moranr15

אל היצירות בבמה האהובות על נורי מורןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נורי מורןאל היוצרים המעריכים את נורי מורן
לתאר את עצמי זה קשה..אבל בשתי מילים זה "משוגעת
טבעי"..אני אוהבת לעזור לאנשים..ובמיוחד לגרום
לאנשים להיות שמחים..חיוך של בנאדם גורם לי להיות
הכי שמחה בעולם..והתחביב העיקרי שלי כמו שאמרתי כבר
זה לשגע אנשים..:)
מקווה שתהנו לקרוא את היצירות..זה עוזר לי להוציא
הרבה רגשות..למרות שאין לי עתיד בזה חח :)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סופני
לקום בלי תחושה, לקום בלי לרצות.
היא קמה כל יום לאותה שגרה כה כואבת ורגילה, היום יהיה יום
שונה, כך היא אמרה.
הכול היא עשתה, כל דבר שהיה אפשר לעשות.

היפרדות
הנה הגיע יום שישי, סוף שבוע.
היא קמה עם חיוך, הרי היא זכרה שהיום יום שישי, היום האחרון של
הלימודים לאותו סוף שבוע, שכה ציפתה שיסתיים כבר... לא
שהלימודים היו כה גרועים, פשוט היו בסדר, רגיל, לא כיפים אך גם
לא כאלה נוראים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
תחושתי
קמה כל יום מחדש עם אותה הרגשה,
היא לא רוצה לעזוב,כמו עלוקה נשארת מתעקשת..

את הבאת על עצמך, הכול
לא סומכים עליך
אי אפשר לסמוך, עליך
את לא סומכת, ולא נסמכת

אהבה
זה רק אתה, ואני
נלחמים על האהבה הזאת
עד הסוף, כי זו האהבה שלנו

אהבה
אתה הרי יודע
יודע הכל, ועושה הכל הפוך
יודע מה פוגע, ומה עושה אושר
עושה הכל, כאילו בכוונה
הפוך, ממש לא כפי שצריך

אהבה
אני לבדי, עדיין מחכה לך
אולי, אולי עוד תבוא
אני לוחשת, מתפללת
רוצה שהחלום כבר יתגשם

ייסורים
יצאה אל העולם
בבכי של אושר
בתקווה שהבכי לא ישמש אותה
שהנשמה תזעק ותצרח


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה נכזבת
מחייך באושר
כל כך בטוח בעצמו
אז אני מאמינה, כי זה אתה
ופתאום אני שומעת בום אחד גדול
אתה כבר לא שם

יסורים
כואב
כואב שאין
למי לקרוא
אבא

חוסר אונים
לא האדמה היא זאת שמונעת ממני לפול.
לא החוזק שבי, לא שום רגש.
רק אתה, אבא יקר לי ז"ל,
שומר עלי מלמעלה שלא יקרה לי כלום,
שאני אשאר שפויה תחת כל הלחץ והכאב.

חוסר אונים
תחיה את החיים כאילו אין מחר
כי המחר כרגע לא ברור
אם אפשר היום
אז למה מחר?

חוסר אונים
תחזיקי חזק
אני לוחשת
לעצמי
תחזיקי אותו

הספד
אני אוהבת אותך
אהבתי ותמיד אוהב
למרות שאתה
בין מלאכים

זכרונות
אתה זוכר אותי?
אני כן
את החיוך שלך
את המשחקים

היפרדות
אתה הולך,
לא מסתכל אחורה.
הולך כאילו מחכה לך מיליון הדולר.
לא מתלבט, לא חושב יותר מדי.

היא ואני
אתה קרוב
כל כך קרוב
שזה כואב

חוסר אונים
אתה הולך
מול כל העולם
בתקווה שאולי
משהו כאן ישתנה

הרהור
חוזר לשגרה
חוזר לכאב
חוזר למה שנשבעת לעצמך
לא לחזור

חוסר אונים
אתה מחליט ליטול
חיי אדם
אסור לך,
אני אומרת

יסורים
אתה נופל
על הידיים
נפילה קטנה
נופל כדי ללמוד

יסורים
שואלת למה ואיך
העולם היה צריך לקחת
אותך ממני שעוד הייתי ילדה
רק בת 6

חוסר אונים
מחשבות משחקות בך
גורמות לך לצאת מדעתך
מטריפות אותך
ואתה כל בטוח שיש

חוסר אונים
הראש למעלה
מסתכל אל העבר הרחוק
מחפש עם העיניים
משהו טוב שם

הרהור
משהו בתוכי
עובר
בין הלב המאושר
לראש שלא מספיק לחשוב
להאמין או לא

יסורים
רגל אחת בפנים
רגל אחת בחוץ
בפנים כואב
בחוץ שרוף

יסורים
היא קמה כל יום מחדש
רואה ומרגישה את הכאב
ומתמודדת איתו, מסתירה
לא מראה כלום

הוא ואני
תאמין לי שאני אומרת את האמת
תאמין למבט הכואב בעיניים שלי
תאמין לי שאין בי שום רצון רע

יסורים
שנה חדשה של לימודים
אמור להיות שמח
אבל משהו בי
לא נותן לי

חוסר אונים
אתה עם החיוך הכי גדול
עם האמונה הכי גדולה שיש
אבל משהו משתבש לפתע

חוסר אונים
הדמעות זולגות
הכאב גדול
העבר בתוכו מסתיר
כל כך הרבה זיכרונות

זכרונות
החיוך שלך
זכור לי היטב
איך החיוך הרחב ההוא
גרם לי לחייך

אהבה
היום שוב זה חזר
עכשיו זה שם
נמצא במוח, במחשבה

היא ואני
אל תיתן להם לקחת אותך
אל העולם שאין ממנו חזרה
תאמין בי

הרהור
הוא הלך
בלי אפשרות להחליט
לקחו אותו בכוח
הוא לא רצה

יסורים
אין קול
דממה, שקט מוחלט
אין כבר כוח
עוד לדבר

התבגרות
זה היה שם,
לא זכרתי.
כבר כמעט שכחתי
פתאום לדבר איתך,
להיזכר בכאב ההוא.
בעלבונות. לא עשה לי טוב,
אבל ביקשת סליחה באמת,
בפעם הראשונה,
ואני נשארתי פעורת פה,
ואמרתי סולחת.

הרהור
ואתה בטוח במיליון
אחוז, זהו אחרון
הגעתי אל המקום
הבטוח, הבית השמור
אבל אז כאילו

הרהור
אתה בטוח,
כל כך
בטוח
שהנה הגיעה
הרכבת

הוא ואני
I know you
I am looking
Look about the Past
Look about you
Look about what I was

הרהור
You truly think
That I will wait for you
More many years

געגוע
בתור ילדה בת 5 וחצי...
לא כאב לי... לא הבנתי מה קורה...
אבל עכשיו 10 שנים אחר כך...
הכאב הגיע... ואיתו הגעגועים הרבים...

הרהור
אתה רק מצפה
תקווה קטנה
שמורה בלב
מתפלל בחדרי חדרים

היפרדות
אני כאן
מסתכלת על מה שהיה
מנסה להבין
ללמוד ולא לחזור עוד
אני לומדת

חוסר אונים
אין רצון עוד
לא רצון להרגיש טוב
לא רצון להרגיש רע
נערה קטנה

הרהור
עקרונות
הולכת איתם עד הסוף
לא מפסיקה
זו האמונה הפרטית
שלי

חוסר אונים
ידיו כבולות
מחכה אני לשחרור
לא מבינה, מדוע הכול קרה
דווקא עכשיו, בלי סיבה מיוחדת
רוצה מקום אחר, זמן אחר
לא, לא

הרהור
אם אתה הולך, אל תשכח אותי מאחור.
אל תעזוב חברים בשטח אויב, כך אומר המשפט.
הכאב גדול, אך ברגע שתעזוב הכאב יגדל.

חוסר אונים
אני עוד חושבת
נזכרת בכל רגע, שנייה
טעיתי בלי לחשוב יותר מדי
אסור היה לטעות

הוא ואני
אתה רחוק ממני
רחוק פיזית
נפשית אני איתך
אתה הולך ואני אחריך
אני מתנגדת בכל הכוח

התבגרות
אני מה שאני
הטוב והרע
לא חסר משניהם
לומדים לקבל מה שיש
לאט לאט
מבינים שאין למה להשתנות

חוסר אונים
נגמר לי הקול
עייפתי מלצעוק
זה נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה
כלום לא נכנס

כמיהה
אני בתור ילדה קטנה שאינה יודעת כלום מהחיים, המצאתי לעצמי
תיאוריה שאמרו לי שאבא שלי נפטר.
אני בכלל לא הבנתי מה הגדרה למילה "נפטר", אז היה לי קל מאוד
להמציא פירוש משלי.
אבא פשוט לקח חופש מהחיים, ה חיים נדמו ל י באותו הזמן סתם
מסובכים וכאלה שצריך לקחת מהם

חוסר אונים
אתה לבד,
מסתכל על אחרים,
מנסה למצוא את עצמך,
אין לך מקום שם, כנראה.

חוסר אונים
את מנסה לדבר, לעשות קצת רעש
אין שום דבר, עדיין שקט מעצבן
מה לעשות, ככה זה מאז ומתמיד
את לרגע, פותחת את הפה

התבגרות
את שם
בטוב וברע
נותנת חיבוק
חיבוק מלא אהבה

חלום
יכולנו להאמין, יכולנו לבקש
ביקשנו רק לחלום

חוסר אונים
שאת בתוך כל זה
כל הלבד הזה
כבר לא אכפת לך
את עשית הכול, ולא הצלחת

אהבה
עברתי את הגבול
עברתי כל גבול אפשרי
ניסתי להגיע אליך
הלכתי אחרי החלום
האמנתי שעוד אגיע אל עמקי נשמתך

חוסר אונים
הוא אמר לי שאני ילדה דיכאונית...
אני ילדה דיכאונית?!
אני רוב הזמן ילדה שמחה... ילדה בעלת שמחת חיים... זה היה
שמי...
נכון שעם השנים, זה קצת השתנה... אבל עדיין אני... אני ילדה
שמחה...
רק כשממש כואב לי... זה קורה לפעמים, אני לא מושלמת...

חוסר אונים
מראה מראה מי הילדה שאת פניה רואה אני?
זה לא אני, תגידי שלא
זה לא יכול להיות
אתמול זה היה אחרת

חוסר אונים
אני לא מבינה כל כך הרבה דברים.
יש דברים נסתרים, ולא ידועים שאותם לא נדע אף פעם.
איפה הכול נעלם, האם הם באמת התפוגגו מתחת לאף שלנו.
אנחנו מופתעים כל פעם מחדש, כאילו זה הפעם האחרונה.
לא לומדים, לא מנסים להבין, פשוט לעבור הלאה.
אני שואלת פעמים רבות, לאן

יומן
הלכתי לאיבוד בין הכאב, השמחה,
ןחוסר האמונה שלהם בי,
גרם לי לכאב הרב ההוא.

כמיהה
הוא הולך
את קוראת לו, בכל הכוח
צועקת, צורחת
תחזור, תחזור
את עדיין לא מוכנה
לא נפשית ולא פיזית
את עדיין ילדה
זה עוד מוקדם

יסורים
הוא לא יחזור לאהבה
התמימות שלו התפוגגה
הוא נפגע, נפצע
אולי בלי כוונה

כמיהה
אתה עדיין שם
כבר עשור וקצת
מסתכל עלי מלמעלה

הוא ואני
הוא רואה אותך
את מביטה במראה
מבטך כואב
יש בך רצון ללמוד
יש בך תהייה וחוסר אמונה

הרהור
הזמן עובר
השעון מתקתק
עוד שעה חלפה לה
אבל הכאב אינו חולף

כמיהה
את ממורמרת
את לא מסוגלת
להגיד אני אוהבת
זה קשה בשבילך

אהבה
אתה נכנס לתוך חלום לא שלך
אתה חי בתוכי
אני הורגת אותך כל חלום מחדש

כמיהה
הכאב גדול, והכאב מר
העתיד לא מראה, כל סימן...
שיהיה אחרת, טוב יותר
הנשמה זועקת, היא אינה יכולה יותר...
למה? הוא לא פה לידי? לתת חיבוק?

חוסר אונים
הוא לקח ממך, הכול
השאיר אותך מצולקת.
את פוחדת, תמיד
כולם פתאום, דומים לו.

חוסר אונים
הכול מתנגן מראש,כתוב מראש
את פשוט צריכה ללכת אחרי הכול, אחרי כולם
לא אמורה להיות לך דעה משלך, ככה זה
לא אמורה להבין, רק להמשיך הלאה
בלי לחשוב, בלי להתחרט...

כמיהה
הוא הלך
פשוט יצא והלך
לא שאל
לא הודיע

חוסר אונים
המבט התמים שלי
המבט שלי איבד את התמימות בו
המבט שלי מראה כאב
מבט אחד בעיניים שלי

הרהור
העולם יכול להיות שמח,
העולם יכול להיות עצוב,

הוא ואני
הצל שלך, אחריו
בלי שהוא מרגיש, או רואה.
את שם, בשקט.
את שם, בלי ממש רצון.

חוסר אונים
השתייכות זאת הרגשה
הרגשה שאני לא מרגישה לאף אדם
אולי ילדה מוזרה אני
את זה לא אדע

חוסר אונים
את התחלת בזה
הבאת את זה, על עצמך
נתת לזה לקרות
לא עצרת את זה, בזמן

התבגרות
את התחלת בזה,
הבאת את זה על עצמך,
נתת לזה לקרות,
לא עצרת את זה, בזמן.

חוסר אונים
אתה חולם
זה רק חלום, ילד
אל תיתן לחלום
לקחת אותך

הרהור
את מבינה שזה כבר לא מה שהיה
זה לא יחזור למקום ההוא
המצב השתנה, ואת סירבת להשתנות
לא הבנת איך זה קרה ולמה, אז פשוט נשארת שם
זה נראה לך הגיוני ולגיטימי באותה תקופה

חוסר אונים
כבר כואב יותר מדי.
כבר שורף מאוד.
אי אפשר יותר,
זולגות הדמעות.

הוא ואני
חגגתי 17 אביבים
חיפשתי אותך בין כולם
רק שתגיד מזל טוב
רציתי לקבל חיוך, קיבלתי התעלמות

הרהור
אבא אדם, אימא חווה
אתם בראתם אתם המופלאים
הבאתם מתנה
מבלי לדעת שנתתם

אמונה
חוזרת אל הדרך הישרה
חוזרת אל אותה ילדה שמחה
חוזרת ולא מוכנה לוותר
כי מהיום יהיה אחרת

חוסר אונים
את חולמת
חולמת שזה את
חולמת עליו איתך
מבינה דברים אחרת

הוא ואני
אני מבין, הוא אמר
אני חושב שאת צודקת
ככה הוא אמר לי
לא האמנתי, סתמתי את אוזניי
אני אוהבת אותך
אמרתי לך כמה פעמים, אוהבת אני אותך
לא שמעת, לא רצית לשמוע

היפרדות
חלמתי בשבילך
קיוויתי, ייחלתי תמיד למענך
חיים טובים, חיים שמחים
חיכיתי וציפיתי שזה יתגשם

הוא ואני
הראה לי את ההתחלה
הסבר לי איך הכול התחיל
איני יודעת מה היה כאן
חלמתי תקופה ארוכה, עכשיו קמתי

הוא ואני
זה חלק ממני
גם אם תרצה או לא
זה בא ביחד, בחבילה
אתה יכול להחליט

פשוט טוף לי...
בלי יותר מדי סיבות טוף לי...
אני שמחה, מאושרת... בלי סיבה...
קופצנית... משוגעת... זאת אני...

חוסר אונים
הרבה דם
כל כך הרבה דם
וזה לא עוצר
ממשיך לזרום

סופני
זה באמת כואב
כואב פיזית
כאבים של דקירות
כאבים לא מרפים

התבגרות
ילד של אהבה,
ילד שנולד לאהבה,
ילד שאוהב גם אתכם וגם אותם,
ילד תמים באהבה.
הילד כבר גדל, מתבגר.
ילד של אהבה, עדיין אוהב.

התבגרות
אתה מרגיש שזה מגיע
אין דרך אחרת
העולם נסגר עליך
אתה כבר חושב על הסוף
מנסה לברוח דרך הפתח האחרון
נכשל, ונופל ארצה

חוסר אונים
הכאב הזה אינו רגיל
הוא לא מוכן לעזוב
העצה, הבדידות ועוד כל מיני כאלה
גרמו לאותו כאב להגיע...
אבל אני לא רוצה!!!

חוסר אונים
קשה לנשום
זה שורף
כל נשימה כואבת
כאב ארור

כן לא חלום, לא פנטזיה
זו המציאות.
היום היה אחרת
היה טוב, היה שמח.

הוא ואני
הכול נדמה כל כך שונה,
הכול נראה הפוך.
האם זאת באמת המציאות?
בוחנת את פני השטח, אולי אמצא דבר טוב.

הוא ואני
אתה, אתה
הורג אותי בכל התעלמות
לא מודע לעובדה שאני קיימת
לא מודע לעובדה שאני כאן
אוהבת, כן אוהבת

הוא ואני
אתה לא שומע
לא את הלחישות
לא את הבקשות
לא את התחינות
אני מדברת איתך

הרהור
ושוב כואב לי...
ושוב אני לבד...
הכול אינטרסים!
רק אני יכולה להתקשר ככה סתם בלי סיבה.

הוא ואני
אני מאמינה בכלום
מאמינה באהבה שלי
כואבת לחינם
מעולם לא אהבת
אהבתי גדולה ורבה, אך גם הכאב
אני אוהבת אותך

הוא ואני
אני אוהבת אותך
אני לוחשת לך
אתה מחליט לא לשמוע
בעיני בחרת כבר הכול

הרהור
אני שואלת למה
למה גרמת לי להאמין בחלום
למה לא עצרת הכול שעוד יכולת
למה אני כאן, חושבת עליך

הוא ואני
אני קוראת לך
היכן אתה?
שכחת אותי כאן?
השארת אותי כאן ,ועזבת
חזור לפה, אני צריכה אותך
בבקשה ממך, אני עוד אוהבת

היפרדות
סרטן קיים
קיים בתוכו
הוא נלחם כמו אריה
נלחם עד המוות
לא מאבד את העשתונות

יסורים
מסתכלת אחורה
רואה רק שחור
והמון כאב מוסתר
מסתכלת קדימה

הרהור
משהו קטן,
אפילו שרק
אני ארגיש.

הוא ואני
אתה מכיר אותי הכי טוב
אני לפחות מאמינה בזה
אני חושבת שאתה זה שלמות
שלמות אמיתית

מכתב
פגעת, הרסת... אותי. אחרי שהבטחת מיליוני פעמים שלא תפגע,
ועכשיו אני פה פגועה וכואבת. מנסה להבין במה טעיתי ולא מוצאת
את התשובה. מתחננת שהעצב יפסק ואיתו הבכי, כי אתה בכלל לא שווה
את זה.

חוסר אונים
אתה דומה לו, אתה ממש הוא
הטוב שלך עבר אליו
האהבה שלי הלכה אתו, עברה אליך
הוא בין מלאכים, אתה קיים

חוסר אונים
מסתכלים עליך מלמעלה,
פוסלים אותך, לפני הכול
את מנסה לשנות את החשיבה.

התבגרות
אתה מרגיש שזה שונה
זה כבר לא כואב
אתה מבין שיש גם דרך אחרת
אתה מחייך את החיוך הזה
אתה מאמין

חוסר אונים
נטשתם אותי
אני מחפשת אותם עם העיניים
אני מתחילה להשתגע מזה
לא מבינה מה עשיתי

יסורים
זה אני ואתה
אני המים ואתה השמן
הערבוב שלנו מעלה אותך
מעלה, מעלה...

סופני
נלחם בכל הכוח
נלחם עד טיפת הכוח האחרונה
נלחם באמונה שלמה כי תנצח
נלחם מול כל העולם

היפרדות
נפרדת מהכאב, נפרדת מהעצב, ובעיקר נפרדת מהרגשות שלי אליך.
זורקת הכול אל תוך התהום האין סופי, שישארו ולא יחזרו...
הם לא יחסרו, שישארו שם.

התבגרות
שנתיים כבר עברו
זה נראה כאילו זה אתמול
החיבוקים שלך
הנשיקות שלך

חוסר אונים
אני הולך למקום אחר
כדי לחיות ולא למות
העתיד כבר לא מראה
סימן פה

אהבה
עד מתי
האהבה הזאת תאכל לי את הלב
עד מתי
המבטים והחיוכים שלך ישאירו אחריהם עקבות
עד מתי

הוא ואני
העיניים לא מפסיקות לחפש אותך,
הלב מסרב לוותר.
זה לא פוסק, לא עוזב אותי.

הוא ואני
אני כל כך קרובה אליך.
אני כמעט מדברת, כמעט מחבקת.
אני מדברת עם השפתיים בלי קול, מצפה שתשמע.
אני מתחילה להיזכר עד כמה הכאבת לי.

הוא ואני
אל תלך
אני רואה את הצל שלך
בעבר ברחוק
אתה התקדמת
אני מאחורה,חולמת שתחזור

חלום
אהבה, שנאה,
רגשות הפוכים.
אז איך זה שאני מרגישה את שניהם כלפי אותו אדם?!
האם אני זאת שמוזרה?

חוסר אונים
יושבת כאן
אבל מרגישה
כאילו רוח רפאים
אפח'ד לא באמת
שם לב לקיומי

ישנה ילדה בישראל ששמה הוא טלי,
אך כינויה הוא רומנזונע, בעיני.
ילדה עם הרבה רגשות,
ילדה בעלת יופי לא רגיל, יופי מדהים שאין כמוהו.

הספד
אתה רץ,ממש רץ
כאילו יש לאין
אתה לא מבין שאכזבה

אהבה
אהוב יקר שלי
נפרדת ממך
לעולמי עד
לא יהיה עוד שמך חקוק בלבי

חוסר אונים
ויש דברים שאת לא אומרת
שומרת בסוד
לא צועקת ולא לוחשת
פשוט שותקת

אהבה
שני צעדים
זה הדרך שלך
הדרך כה ארוכה

חוסר אונים
המוח חושב,
לא מפסיק לפעול.
שעות נוספות,
מסרב פקודה.

חוסר אונים
זה נראה לך יותר מדי מוזר
זה נראה לך לא אמיתי
סבא מסתובב לו בין מלאכים
אבא חי עשור בין מלאכים

כמיהה
אינך יודע
ילד
איך העולם מתקיים
אתה שואל בתמימות

זכרונות
פרפרים לבנים,
פרפרים בכל מיני צבעים,
מתעופפים כאילו אין מחר.
עפים אל העבר הרחוק,
היכן שהשמש שוקעת.
והרוח נושבת בחוזקה,
אבל אין בהם טיפה של פחד.

הוא ואני
תניח לי
עזוב אותי
אני כבר עייפה ממך
המבטים שלך חודרים אל תוך הנשמה
זה כואב ובאותו הזמן משמח

אמונה
מה שקרה היום, כבר לא משנה
הרי העולם לא באמת יחכה לך
תעבור הלאה, תחשוב קדימה
יש למה לחכות, כלום לא ידוע

התבגרות
מה שקרה היום, כבר לא משנה
הרי העולם לא באמת יחכה לך
תעבור הלאה, תחשוב קדימה
יש למה לחכות, כלום לא ידוע

יסורים
את שוקעת בלי סיכוי להינצל
את מבינה את זה התחלה,
את הבאת את זה על עצמך




אל תדאג ממה
שאנשים חושבים
עליך- הם עסוקים
מדי בלחשוב על
מה שאתה חושב
עליהם...


DSI


תרומה לבמה





יוצר מס' 54420. בבמה מאז 26/7/05 12:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנורי מורן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה