|
אם כותבים אז שזה יהיה בשביל עצמנו.
אנחנו תמיד מנסים לספק את כולם סביבנו אז
אם כבר כותבים שזה יהיה בשבילנו.
"אהבה תמיד סלחנית ונדיבה;
היא לעולם אינה מקנאה;
האהבה לא תתפאר ולא תתנשא;
היא אף פעם לא תתנהג בגסות, או תהיה אנוכית.
היא אינהנעלבת, ואינה שומרת טינה.
האהבה לא תהנה מחטאים של אחרים,
אבל תשמח בדברי אמת.
היא תמיד מוכנה לסלוח, לתת אמון;
לקוות ולהחזיק מעמד בפני הבאות."
"הברית החדשה"
יש באוויר ניחוח של יום כיפור. ישנה שמחה מהולה בעצב, ציפייה
להתחלה חדשה יחד עם חשבון נפש על השנה שעברה. אנשים לובשים
לבן, מתחילים לצאת אט אט לרחובות, מברכים אחד את השני בברכת
שנה טובה, גמר חתימה טובה וצום קל.
|
יש באוויר ניחוח של יום כיפור. ישנה שמחה מהולה בעצב, ציפייה
להתחלה חדשה יחד עם חשבון נפש על השנה שעברה. אנשים לובשים
לבן, מתחילים לצאת אט אט לרחובות, מברכים אחד את השני בברכת
שנה טובה, גמר חתימה טובה וצום קל. ואני יוצאת איתם, מסתכלת
עליהם בעיניים בוחנות,
|
נגעלת מעצמי. שוב פעם נכנסת למעגל של גועל, סלידה, כאב, בחילה
והכל, הכל שוב. חשבתי שהשלב הזה נגמר, שהתבגרתי. שלמדתי להפריד
בין רגשות ומגע, שאני בשלב שבו אני שלמה עם כל מה שאני עושה
וזין על שאר העולם. חשבתי, באמת שחשבתי, אבל כנראה שלא.
|
אז היא נשברה... אז מה? זה קורה...
|
הכל התחיל בשנה שעברה, היא הסתכלה לו בעיניים בפעם הראשונה. הן
היו יפות, כאלה שקשה לתאר במילים. הן כחולות, אבל לא כחול
רגיל... היה בהן משהו אמיתי, משהו אחר. מאז הכל השתנה, היא
השתנתה.
|
הוא ישב ובכה,
קרא לי, או לכל אדם שרק יקשיב
שיהיה שם בשבילו
יציל אותו מהלבד שהקיף אותו
והפחיד אותו כל כך.
|
היא מדברת איתי,
איני יכולה להביט בעינייה.
עיני מלאות שנאה
נוקבת בה את כל רגשותיי,
מבלי להוציא אף מילה,
בדממה.
|
עומדת חסרת אונים מול הדרכים
שותקת בתוך סימן השאלה הזועק מבפנים
מנסה להבין את הדרכים שעומדות בדרכי
|
ילדה קטנה בתוך עולם גדול
הולכת לאיבוד,
חסרת כל.
|
אני נפרדת ממך עכשיו,
מהרגעים שהיו
מאלה שרציתי ולא באו
|
ומה אומר לך?
את שרציתי זעקתי אלייך,
ואם רק בכמיהתי לחיבוק אמיתי
אותו דחיתי פעמים כה רבות
|
הדמעות,
הן לא מפסיקות לרדת.
זולגות בזו אחר זו
ממריצות אחת את השניה
|
רוצה אותך ופוחדת ממך
ממה שאתה יכול לגרום לי לעשות
שתהפוך אותי לסיוט של עצמי,
לסיוט שלך
מבלי שתתכוון.
|
אם רק יכולתי להגיד את הדברים שבראשי
הייתי אומרת שאני אוהבת, שאני רוצה שתהיה שלי
|
פוחדת מרצוני,
מכמיהתי לחיבוק, לקרבה.
|
Love, death
The most terrible things in life.
They take us from ourselves
Rip us apart.
|
He is angry at me,
Everybody is.
Every time I'm trying to do something good,
Something bad happens.
|
מנסה למצוא את המשמעות
לאתגר את עצמי מחדש
למצוא פואנטה לסיפור שאני משחקת בו תפקיד ראשי
החיים שלי.
|
אני רוצה שיאהבו אותי
אומרים שמי שלא אוהב את עצמו, לעולם לא יוכלו לאהוב אותו
|
אתה פרח.
אחד קטן בודד
שפורח לו אי שם
|
אם רק יכולנו לעצור את הזמן,
הדברים היו אחרים
אנחנו היינו אחרים.
|
רוצה אותו
לחוש את שפתיו מלאות התשוקה
לגעת בגופו בכמיהה
להרגיש אותו עד אין סוף
לאהוב אותו
|
אני צריכה להיות בובת חרסינה יפה,
אחת שיושבת על השידה
יושבת ושותקת.
|
הם הלכו
אחד אחרי השני אל מותם.
|
מתגעגעת אל אותו מגע שקרי,
מגע כל כך כן
מגע שריפא אותי
וגם אם רק מעט.
|
כאב חד חוצה
דקירה משתקת, מהפנטת
והכל קופא
|
ידעה שתיזכר בלילה בהנאה מלאה חרטה
וחשבה בליבה שזוהי ההקרבה לקירבה.
|
הינני,
עומדת זקופה
תחת שמיים תכולים
קורני אור
סמל האלוהות בחיים.
|
הגוף פוסע אט אט בין הצללים
צעד אחר צעד,
כאילו מרחף באוויר.
|
הבטריות שמפעילות אותנו
נטענות על חוסר אונים ופחד
|
אני יושבת פה לבד בין הרבה קירות,
קירות מאבנים ובטון שנבנו בקפידה כדי לא ליפול.
|
אם אסור להרגיש אז איך נאהב,
אם אסור לבכות אז איך נצחק.
הכל קשור בכמה חבלים,
שקושרים וגורמים לנו להישאר בחיים.
|
החלל שבי מתרחב,
הולך ומתעצם כל יום שעובר.
הבדידות כובשת
|
אני מפחדת
אבל מפחדת באמת...
|
ואת,
מה את רוצה שאני אעשה?
|
וכמו עץ בסתיו
אני נושרת.
עליי נושרים ממני
אט אט
משאירים אותי עירומה לכל
חסרת הגנה
לא יכולה להסתתר.
|
אמרת שאתה פה בשבילי
אמרת שאתה אוהב
אתה הבטחת שלא משנה מה נהיה יחד
הבטחת במבט של כאב
|
את צריכה לאהוב אותי,
לאהוב כבן אדם
לאהוב כביתך.
|
אמרת שאיכפת לך
שיקרת
ואני נשארתי, ועכשיו לבד
מלאה בדמעות וכאב
|
רוצה לשחרר
פשוט לתת להכל לצאת.
לנקות את הגוף איבר איבר
לטהר אותו
|
מרגישה בסרט,
רואה את חיי חולפים אל מול עיניי.
|
ועכשיו, אחרי שהכל נגמר
אחרי שהטעויות נעשו
והשטויות נאמרו
|
הכל פסק
קפא במקום
ועם הכל גם הגוף.
הוא סירב לנוע
לאמץ את שריריו ולפעול.
|
היה כל כך טוב,
כל כך חם ומלא אהבה מזויפת.
חיבור מינימלי בין שני אנשים,
אוהבים, מחוברים אך לא מכירים.
|
אתה מנסה להתקרב
ומנסה להתרחק
|
רכבת החוויות לא עוצרת במקומות לא נחוצים
היא ממשיכה ודוברת אל ההרים
|
רצון בלי נשלט חודר
נכנס עמוק,
משתלט על כולך
|
מסתכלת במראה ורואה את עצמי רק אחרת.
עייפה מהחיים שאותם חיה
מהבדידות שמוצאת בכל פעם את הדרך חזרה.
|
אם אמות -
האם אחסר למישהו?
|
היא דורכת עליי,
מעבירה אליי את כל הזבל והרוע שבה.
גורמת לי להאמין שאני מקורם,
גורמת לי לקחת מעצמה את כל האשמה
וככה היא הופכת אותי לאשמה.
|
הוא רצה לשכוח,
להתעלם ולמחוק את כל הקושי והכאב,
רצה לברוח למקום נקי,
מלא בכל טוב,
מלא בחופש, בריק, בפשטות.
|
היא הגיעה.
המלאך שלי סוף סוף חזר אלי
לזמן קצר וכמעט חסר משמעות.
אבל היא חזרה יחד עם הילה לבנה שעוטפת אותה ברוך ותמימות.
|
כשזאוס זרק את הברקים שלו, אתם חושבים שהוא כיוון לאדם
מסויים?
כשנמלים הולכות לשדה להביא אוכל לקן הן מודעות לכך שיכול להיות
שזהו יהיה מסען האחרון?
וכשהכוכבים מנצנצים בשמיים הם מלאי תקווה או שהם פשוט תקועים
מחוץ לאטמוספרה בלי יכולת לזוז?
|
|
-במשק, כשמשעמם,
לרוב אנחנו פשוט
מעשנות דשא.
מהרבה בחינות זה
זה הדבר
האמיתי.
כבשל'ה הייי. |
|