[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על נורן ביאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נורן ביאל היוצרים המעריכים את נורן בי
אם כותבים אז שזה יהיה בשביל עצמנו.
אנחנו תמיד מנסים לספק את כולם סביבנו אז
אם כבר כותבים שזה יהיה בשבילנו.

"אהבה תמיד סלחנית ונדיבה;
היא לעולם אינה מקנאה;
האהבה לא תתפאר ולא תתנשא;
היא אף פעם לא תתנהג בגסות, או תהיה אנוכית.
היא אינהנעלבת, ואינה שומרת טינה.
האהבה לא תהנה מחטאים של אחרים,
אבל תשמח בדברי אמת.
היא תמיד מוכנה לסלוח, לתת אמון;
לקוות ולהחזיק מעמד בפני הבאות."
                                               
"הברית החדשה"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מכתב
יש באוויר ניחוח של יום כיפור. ישנה שמחה מהולה בעצב, ציפייה
להתחלה חדשה יחד עם חשבון נפש על השנה שעברה. אנשים לובשים
לבן, מתחילים לצאת אט אט לרחובות, מברכים אחד את השני בברכת
שנה טובה, גמר חתימה טובה וצום קל. ואני יוצאת איתם, מסתכלת
עליהם בעיניים בוחנות,

אמונה
יש באוויר ניחוח של יום כיפור. ישנה שמחה מהולה בעצב, ציפייה
להתחלה חדשה יחד עם חשבון נפש על השנה שעברה. אנשים לובשים
לבן, מתחילים לצאת אט אט לרחובות, מברכים אחד את השני בברכת
שנה טובה, גמר חתימה טובה וצום קל.

חוסר אונים
נגעלת מעצמי. שוב פעם נכנסת למעגל של גועל, סלידה, כאב, בחילה
והכל, הכל שוב. חשבתי שהשלב הזה נגמר, שהתבגרתי. שלמדתי להפריד
בין רגשות ומגע, שאני בשלב שבו אני שלמה עם כל מה שאני עושה
וזין על שאר העולם. חשבתי, באמת שחשבתי, אבל כנראה שלא.

יומן
אז היא נשברה... אז מה? זה קורה...

אהבה נכזבת
הכל התחיל בשנה שעברה, היא הסתכלה לו בעיניים בפעם הראשונה. הן
היו יפות, כאלה שקשה לתאר במילים. הן כחולות, אבל לא כחול
רגיל... היה בהן משהו אמיתי, משהו אחר. מאז הכל השתנה, היא
השתנתה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הוא ישב ובכה,
קרא לי, או לכל אדם שרק יקשיב
שיהיה שם בשבילו
יציל אותו מהלבד שהקיף אותו
והפחיד אותו כל כך.

יחסים
היא מדברת איתי,
איני יכולה להביט בעינייה.
עיני מלאות שנאה
נוקבת בה את כל רגשותיי,
מבלי להוציא אף מילה,
בדממה.

אלגוריה
עומדת חסרת אונים מול הדרכים
שותקת בתוך סימן השאלה הזועק מבפנים
מנסה להבין את הדרכים שעומדות בדרכי

וידוי
ילדה קטנה בתוך עולם גדול
הולכת לאיבוד,
חסרת כל.

עצב
אני נפרדת ממך עכשיו,
מהרגעים שהיו
מאלה שרציתי ולא באו

ומה אומר לך?
את שרציתי זעקתי אלייך,
ואם רק בכמיהתי לחיבוק אמיתי
אותו דחיתי פעמים כה רבות

בדידות
הדמעות,
הן לא מפסיקות לרדת.
זולגות בזו אחר זו
ממריצות אחת את השניה

רוצה אותך ופוחדת ממך
ממה שאתה יכול לגרום לי לעשות
שתהפוך אותי לסיוט של עצמי,
לסיוט שלך
מבלי שתתכוון.

אהבה
אם רק יכולתי להגיד את הדברים שבראשי
הייתי אומרת שאני אוהבת, שאני רוצה שתהיה שלי

דיאלוג
פוחדת מרצוני,
מכמיהתי לחיבוק, לקרבה.

Love, death
The most terrible things in life.
They take us from ourselves
Rip us apart.

He is angry at me,
Everybody is.
Every time I'm trying to do something good,
Something bad happens.

וידוי
מנסה למצוא את המשמעות
לאתגר את עצמי מחדש
למצוא פואנטה לסיפור שאני משחקת בו תפקיד ראשי
החיים שלי.

תחושתי
אני רוצה שיאהבו אותי
אומרים שמי שלא אוהב את עצמו, לעולם לא יוכלו לאהוב אותו

אלגוריה
אתה פרח.
אחד קטן בודד
שפורח לו אי שם

אם רק יכולנו לעצור את הזמן,
הדברים היו אחרים
אנחנו היינו אחרים.

בדידות
רוצה אמא
מחבקת
מלטפת

אהבה
רוצה אותו
לחוש את שפתיו מלאות התשוקה
לגעת בגופו בכמיהה
להרגיש אותו עד אין סוף
לאהוב אותו

ייסורים
אני צריכה להיות בובת חרסינה יפה,
אחת שיושבת על השידה
יושבת ושותקת.

ביקורת
אילו עצים רק יכלו לדבר

הרהור
הם הלכו
אחד אחרי השני אל מותם.

בדידות
מתגעגעת אל אותו מגע שקרי,
מגע כל כך כן
מגע שריפא אותי
וגם אם רק מעט.

בדידות
כאב חד חוצה
דקירה משתקת, מהפנטת
והכל קופא

בדידות
ידעה שתיזכר בלילה בהנאה מלאה חרטה
וחשבה בליבה שזוהי ההקרבה לקירבה.

גן עדן
הינני,
עומדת זקופה
תחת שמיים תכולים
קורני אור
סמל האלוהות בחיים.

בדידות
הגוף פוסע אט אט בין הצללים
צעד אחר צעד,
כאילו מרחף באוויר.

הרהור
הבטריות שמפעילות אותנו
נטענות על חוסר אונים ופחד

בדידות
אני יושבת פה לבד בין הרבה קירות,
קירות מאבנים ובטון שנבנו בקפידה כדי לא ליפול.

ביקורת
אם אסור להרגיש אז איך נאהב,
אם אסור לבכות אז איך נצחק.
הכל קשור בכמה חבלים,
שקושרים וגורמים לנו להישאר בחיים.

בדידות
החלל שבי מתרחב,
הולך ומתעצם כל יום שעובר.
הבדידות כובשת

מצב
אני מפחדת
אבל מפחדת באמת...

ואת,
מה את רוצה שאני אעשה?

וכמו עץ בסתיו
אני נושרת.
עליי נושרים ממני
אט אט
משאירים אותי עירומה לכל
חסרת הגנה
לא יכולה להסתתר.

אמרת שאתה פה בשבילי
אמרת שאתה אוהב
אתה הבטחת שלא משנה מה נהיה יחד
הבטחת במבט של כאב

גיהנום
חזרה אל...

אכזבה
את צריכה לאהוב אותי,
לאהוב כבן אדם
לאהוב כביתך.

אהבה
אמרת שאיכפת לך
שיקרת
ואני נשארתי, ועכשיו לבד
מלאה בדמעות וכאב

כמיהה
רוצה לשחרר
פשוט לתת להכל לצאת.
לנקות את הגוף איבר איבר
לטהר אותו

חלום
מרגישה בסרט,
רואה את חיי חולפים אל מול עיניי.

ביקורת
ועכשיו, אחרי שהכל נגמר
אחרי שהטעויות נעשו
והשטויות נאמרו

מצב
הכל פסק
קפא במקום
ועם הכל גם הגוף.
הוא סירב לנוע
לאמץ את שריריו ולפעול.

אהבה
היה כל כך טוב,
כל כך חם ומלא אהבה מזויפת.
חיבור מינימלי בין שני אנשים,
אוהבים, מחוברים אך לא מכירים.

אהבה
אתה מנסה להתקרב
ומנסה להתרחק

רכבת החוויות לא עוצרת במקומות לא נחוצים
היא ממשיכה ודוברת אל ההרים

מצב
רצון בלי נשלט חודר
נכנס עמוק,
משתלט על כולך


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מסתכלת במראה ורואה את עצמי רק אחרת.
עייפה מהחיים שאותם חיה
מהבדידות שמוצאת בכל פעם את הדרך חזרה.

יומן
מנסה שלא...

הרהור
אם אמות -
האם אחסר למישהו?

יסורים
היא דורכת עליי,
מעבירה אליי את כל הזבל והרוע שבה.
גורמת לי להאמין שאני מקורם,
גורמת לי לקחת מעצמה את כל האשמה
וככה היא הופכת אותי לאשמה.

אוטוביוגרפי
הוא רצה לשכוח,
להתעלם ולמחוק את כל הקושי והכאב,
רצה לברוח למקום נקי,
מלא בכל טוב,
מלא בחופש, בריק, בפשטות.

היא הגיעה.
המלאך שלי סוף סוף חזר אלי
לזמן קצר וכמעט חסר משמעות.
אבל היא חזרה יחד עם הילה לבנה שעוטפת אותה ברוך ותמימות.

הרהור
כשזאוס זרק את הברקים שלו, אתם חושבים שהוא כיוון לאדם
מסויים?
כשנמלים הולכות לשדה להביא אוכל לקן הן מודעות לכך שיכול להיות
שזהו יהיה מסען האחרון?
וכשהכוכבים מנצנצים בשמיים הם מלאי תקווה או שהם פשוט תקועים
מחוץ לאטמוספרה בלי יכולת לזוז?




אני אולי
סכיזופרני אבל
לפחות יש לי אחד
את השני


תרומה לבמה





יוצר מס' 60125. בבמה מאז 22/2/06 5:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנורן בי
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה