|
 שי ונאור, בניי אהובים שלי! |
שמי נורית, נורה בספרדית, עליתי ארצה ב1978 ,
מבואנוס אירס, ארגנטינה.
מאז שאני זוכרת את עצמי, אני לוקחת עפרון וכותבת.
כתיבה זאת שיחרור מהנפש, מהעולם הגישמי, לעולם
רוחני, איפה שאין חוקים, הכל מותר.
עברתי הרבה משברים בחיי הקצרים (אפילו שאני בת 47 יש
לי עוד הרבה שנים וגילגולים הבאים).
אני בן אדם, אישה, שלא תמיד יודעת את הכיוון שלה, אך
הכתיבה יוצרת, איזה שהו מצפן בחיי.
אשמח לקבל תגובות.....
נורית
Hoy, es un dia especial, porque sera,
Hoy, solo quiero tener recuerdos.
He visto fotos, de mis hijos chiquititos,
Quisiera recordar como me senti en esos momentos,
Pero no recuerdo.
|
הניחוח העדין שלך נשאר אצלי,
אתה מתוק כמו אפרסק בשל.
ללטף את גופך ואת נפשך
|
ששוב ראיתי אותך (בספרדית)
Los minutos se hacen eternos,
Los recuerdos son inolvidables
|
שפת האם שלי ספרדית. אני אומנם בארץ שנים רבות, אך שפת אימי
היא שפת הנפש, האהבה, הפנימיות שלוקחת אותי רחוק מאד, מאפשרת
לי לעוף לפנטזיות אין סופיות.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
המתנדבת
ההולנדית מקיבוץ
משמר העמק, יותא
יפה מזאת מקיבוץ
גלויות
בטוח
ארגנטינאי
משווה, אבל לא
מבין שעם זאת
מקיבוץ גלויות
ילך לו על בטוח
- בעד סכום סמלי |
|