[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 155958864 155958864  koosh

אל היוצרים המוערכים על ידי נושי חופש

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
קשה ללב לקום כל בוקר ולהיות בלי הידיים שלו שנותנות לו כל כך
הרבה אושר, בינתיים ללב קשה להיות מאושר.
אבל זה רק עד שהוא ימצא ידיים אחרות, אולי פחות עדינות ופחות
אהובות, אבל גם הן יקרינו אושר (וגם אולי קצת פחות). העיקר
שיהיו ידיים אחרות כפי שהמוח ביקש.

מכתב
אותי את לא תשכחי, כי אני לא אשכך אותך! וזה יהיה ככה גם עוד
עשרים שנה,אולי יום אחד תפסיקי לנסות ללחוץ על ה-"מחק"
הווירטואלי הזה שלך...ואז תראי שהכל עדיין בסדר ולא כזה מפחיד
ונוראי.

מכתב
אבל את עם דנה עכשיו ולמרות שאני יודעת שעכשיו אני אמנם אצטרך
אבל את עם דנה עכשיו ולמרות שאני יודעת שעכשיו אני אמנם אצטרך
טיפה יותר ממצמוץ אבל לא יותר מדי בשביל להחזיר אותך אליי...
החלטתי לא!!! (אלפי סימני קריאה) אני לא אעשה את זה לא לי ולא
לך ובטח שלא


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
אני עכשיו ממש לבד, כמעט בלי אף אחד שיחזיק לי את היד
אני עכשיו ממש בודד, תראה אני פוחד אני כבר לא עומד
אם תסתכל לי בעייני, תראה אני עוד חיי רק לא יותר מידי
עכשיו אני כמעט נופל, שותה ומתפתל מקיא ומילל.

געגוע זה שאתה מרגיש שאתה רחוק
זה משהו לא מוגדר, אבל משהו עמוק

רומנטיקה
ושוב אותו הזכרון, הדמעה ששורפת
ושוב אותה התמונה שממני לא נפרדת
שתינו יחד באותו הזכרון
שתינו יחד לא בזמן האחרון

הוא תמיד רגוע מקבל אותך
כשאתה כועס או כשעצוב
אף פעם לא יודע מה קורה לך
ובשבילו זה אפילו לא חשוב

אהבה
וכשנמאס לי כבר לחשוב אני פתאום נזכר
במה היה, ואיך וזה כל כך מנוכר
כל כך רחוק ממני אני פתאום מבין
הסוף הטוב הזה שבו קשה להאמין

כעס
את מקדימה את המאוחר
פוחדת היום מהמחר
ולמה את עסוקה במי ידבר ועל מה?
שאלתי אותך, מה בא ראשון?
האושר שלך או שלי הרצון?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
במשך החברות שלנו הכרתי את האנשים החשובים לך ביותר
בחיים-החברות שלך שגם הן היו הכל בשבילך בערך... לא לקח הרבה
זמן והתחברתי אל כולן, והפכתי לחלק ממה שאני הכי שונאת לכנות-
"החבורה".
בילנו המון ביחד זו הייתה תקופה שלנו...התרגלתי לראות אותך
פחות לבד ויותר עם

רק תעני לי על שאלה אחת - היה שווה את זה? אחרי שאת קוראת את
הדברים תעני לי... האם עדיף בת חיה ונושמת, מאושרת שמאוהבת
בבחורה או שבעצם עדיף ילדה שסיימה את החיים שלה בגיל 17 אבל לא
לסבית ברוך השם.

היא ואני
זאת אני ומי שרוצה להיות חלק מחיי יצטרך להתמודד עם מי שאני
זאת אני ומי שרוצה להיות חלק מחיי יצטרך להתמודד עם מי שאני
זאת אני ומי שרוצה להיות חלק מחיי יצטרך להתמודד עם מי שאני
זאת אני ומי שרוצה להיות חלק מחיי יצטרך להתמודד עם מי שאני

אהבה
אני אהבתי אותך, אני עדיין אוהבת אותך, אני תמיד אוהב אותך.
התקווה האין סופית הזו של שתינו בעתיד משותף, למה אני נדבקת
לזה???

חוסר אונים
"מה עושים?" שאלת, ולי לא הייתה תשובה
"מתייאשים" אמרתי? ולך בקושי הייתה תגובה
"התייאשת ממני"? שאלת תוך כדי בליעת רוק
ואני ישר עניתי "לא" אבל לא ידעתי אם לבכות או לצחוק

התבגרות
"את אל תישברי לי,אני צריכה שתאמיני"... נשברתי...!
הלוואי שהייתי יודעת דרך אחרת.

עזבו אותי בשקט - תחליפו לי תסריט!!! אני לא ילדה חזקה, אני לא
מסוגלת להתמודד עם כל המלחמה הזאת בכל העולם... אני לא יכולה
ללכת נגד הזרם בכזאת קיצוניות.

אהבה
שיט!!! מה עם דנה? אני לא הייתי רוצה שהאקסית של חברה שלי
תסתובב לי בין הרגליים (אלא אם כן אנחנו באמת בקטע של לנסות
דברים חדשים...

געגוע
גם את מתגעגעת כמוני? גם אצלך היום כבר יום שלישי ולא דיברנו
שלושה ימים? אכפת לך בכלל כשאמרת שאת רוצה אותי כחלק מחיים
שלך? התכוונת לזה או שזה היה סתם לשחק בי כמו שכל החברות שלי
אמרו?

אומרים תמיד באסיפות הורים שצריך להתחיל מהטוב ורק אח"כ לעבור
לדברים הפחות טובים... בחרתי להתחיל מהדברים שעושים לי הכי חרא
- מסיבה פשוטה מאוד, כי יש כל כך הרבה טוב שבא אחר כך.




לכתוב סלוגן
זו עבודת פרך
או פהרך
תלוי מאיזו
זווית בא לכם
להסתכל על זה,
תגידו
בא לכם בכלל?


תרומה לבמה





יוצר מס' 47488. בבמה מאז 7/2/05 13:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנושי חופש
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה