|
nomi12
 
מתוך הואדי עלו קולות של יריות שמחה
בטח חתונה של בדואים מהסביבה חשבה
רצה לכיוון היריות וראתה
|
מביטה בהם בערגה עוטפת
ואז היא עטופה ומוגנת
בשתיקה נוצצת
סוגרת אותם בארונות
|
היא היתה יצירה מפוארת של אמן איטלקי
כשהסתכלו עליה היא היתה כל כך מושלמת
כשהביטו בה נרעדו השפתיים וחידודין הפך העור
|
אחת נסעה להודו, טבלה במים של גנגס
כמו במקווה טהרה
נתזים נותרו על פניה והפכוה
|
את שיער ראשי סיפרו קצר קצר
כעורה הייתי
יום אחד היא שבה
|
כשבא כסליו
עולים בעיני זכרונות מלוחים
איך היינו מטפסים על הרים
אחרי גשם
שסחף את האדמה
|
החורף עשה כניסה מפוארת
זה היה בנובמבר כמו בחודש חורפי של ינואר
התגעגעתי, מאוד
|
לא,
אני לא כתומה של שטחים
גם לא כחולה
|
אם הימים היו ארוכים יותר
הייתי שוזרת כלניות ורקפות לזר עגול
ומכתירה אותך למלך החורף
|
הוא היה צייד פרפרים ידוע
שרצה ללכוד פרפר נדיר
יום אחד נשאו אותו רגליו
לג'ונגל ביערות הגשם של דרום אמריקה
|
|
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
