|
נעמי קורש, מה- 23.9.1986
"החיפוש אינו אלא דרך למצוא את מה שאינך מוכן
לראות"
מהיצירות שהעלתה לבמה מתחברת בעיקר למילה הכתובה,
בחייה השוטפים מתמקדת בציור ואמנות פלסטית.
חם היום...
גם אתמול היה חם. או שמא זה עדיין אותו היום? לא יודעת. והרי
מה זה משנה, גם אם היום זה היום, או מחר, או אתמול - זה עדיין
אותו היום.
- וחם.
גם לפני 30 שנה היה חם. רק שאז עוד ידעתי שהיום זה היום...
|
כבר לא גוררת אחרייך
מבטים משתאים של מעריצי גזע
|
מאכילה את קיומך בדמיונות סררה,
רובצת במי האפסיים של המציאות.
|
נשימותייך סמיכות
מתפתלות בכוח אחרון
גופן גמיש כרחם אישה
מתהדק ונקרע כדי סדק
|
כמו תמיד
נושם
אויר, דמעות
זיעה חמה
קרה שקרה
כך...
|
חלומות מחושבים
בקו זהיר של צייר מיומן
|
אני תוהה איך זה
להגיד שאת "שלי
|
כשתקרא לי לבוא בין פחדיך,
בלילה לבן של ייאוש מלוכלך
לא אפקיר לבבי בין ידיך
לא תצרוב כאבך הנידח
|
החדר מבולגן
יש לי שאריות אהבה על המיטה
אבק געגועים על אדן החלון
שברי נשיקות במרכז השטיח
|
מילות האזהרה שלך
אינן נחבאות בגב המוצר
הן חרוטות לך ישר על המצח
|
עשרים ושתיים שנים
סבבתי סביב החומה
התדפקתי על שעריה
הלמתי בה באגרופיי
|
אתהלך סביבך מוכת אביונותיי
אנופף בילדות מחותלת מעל ראשי
ואומר - כפרות.
|
אימא-
אני מגלגלת את המילה על לשוני
טועמת את ההברות
נושכת את הקצוות בעדינות
|
חומת האדישות התנדפה כנביא זעם
במרכבות עשן עלתה השמיימה
|
נסתעף להברות של יופי ומרור
כהבל הפחד המתעמר בנו
נפזר את ציפיותינו לרוח
|
את לא בוכה עליי
אין לך חיבור יציב למקורות
בשביל שתוכלי לדלות מהם טיפות התפכחות.
|
הציור האקרילי שיצרתי בדמיוני מקבל איכויות של צבעי שמן כשאתה
אוחז במכחול
|
מזמור לדוד ה'
עושרי לא תחסר
על נאות שדה תציבני
על ים מכונות תנהלני
|
כולם יודעים מה הם עושים, מנתחים את עצמם, את העולם, חייבים
להיות הכי נכונים ותמיד לעשות את הדבר הנכון. לא מרפים, לא
מעיזים להיות "טיפשים" לרגע. להיות תמימים, להרגיש. הם מפחדים
לאבד שליטה ומחזיקים בהגיון ובשגרה בצפרניים.
|
מימיי האחרונים בבית ספר.
היה ממש קצת זמן וחבל אבל אני עדיין ממש נהניתי.
|
אל הארכיון האישי (34 יצירות מאורכבות)
|
|
כל מה שיש לי
להגיד אני אגיד
בבית המשפט חוץ
מהאמת שאותה אני
שומר לעצמי...
זה ברור?!!
שאול מהמוסד
מכתיב לחבר כנסת
מה לומר ומה לא
לומר. |
|
