|
אנחנו כאלה כולנו צבעי הקשת
בכולנו יש את הזר, האחר והשונה
|
האם נפשי שלי היא?
לפעמים אני מוצאת את עצמי תוהה:
כל כך הרבה עברה
ולתוכה הפנימה כל כך הרבה מראות ואנשים
|
אני כמוך לא מצאתי את התשובות
אולי בפנים מצאתי כן מאחז
מצאתי פיסת נשמה שעליה אני נח
|
כפרח שעלי כותרתו
מתעוררים עם בוקר
מתנערים מטיפות הטל
קצת ביישנים וחוששים
אך נכנעים לחום השמש
|
|
|
הבמה החדשה היא
כמו ילדה קטנה
עם סוכריה.
כלומר אחרי
שלוקחים לה את
הסוכריה.
קומיצה בבדיחה
שנונה במיוחד על
האיש האדום
מלמעלה. |
|
