|
תכירו- אביאל. לפחות תנסו להכיר. אני בתהליכים.
ילד שאולי הוא עדיין קטן ולא מבין שום דבר אבל זו
בדיוק המטרה של הכתיבה- להבין. להבין את עצמי.
הרבה אנשים אמרו לו- הכתיבה היא לא מפלט
מהרגשות!תתמודד!
אבל אף אחד לא מבין:
הכתיבה היא כן מפלט. אבל היא מפלט שנותן לי להתמודד
עם הנסיבות, הברירות, ובעיקר הרגשות- בדרך שלי.
אם באמת תנסו ותתאמצו-
אולי תמצאו אותי בתוך הכתיבה.
לכתוב יומן אני לא הצלחתי אף פעם;
הנה היומן האמיתי . . .---באמת מה שבפנים---
הם לא הכירו.
אבל הם היו שישה.
הם ידעו שיש ביניהם משהו משותף.
שישה.
|
כמה טוב אני זוכר את אותם הרגעים שלי אתך, כשאנחנו מדברים על
שטויות, ואז מגיע השקט...אחריו- כבר אין ברירה. נשיקה.
|
והם - הם יסתכלו עלינו מלמעלה. בטח היום, עכשיו, הם בוכים מרוב
התרגשות. ומחר הם עוד פעם יבכו, אבל מאושר. מאושר שהם הצליחו
לעשות לנו יום שיקרא יום העצמאות.
הם - אותם חיילים, שהיו כל-כך חזקים - היום ומחר - יבכו.
|
"תעלמי לי מהחיים כבר י'מטומטמת!"
הוא צעק עליה והתכוון לכל מילה שנפלטה מפיו בזרם חד ומטורף.
"לא רוצה לראות אותך יותר חלק מהחיים שלי, הבנת? זונה!"
היא לא הקשיבה לו.
|
I met you
in a black white night
|
אתה
ואני מנגד,
לוחשת, בוכה -
|
כמו ענן -
בוכה אני על המלאך,
שנהרג,
יפה היה, יפה כל כך,
|
האופק הכחול אדום
גווע מול עיני,
השמש השוקעת
נופלת לרגליי.
|
האהבה הזאת לא תשכח
איך פתאום היא הגיעה
באה אלי כמו מלאך
מסתבר שלפעמים אלוהים גם מפתיע...
|
"אלוהים! שומע? אני קורא לך! תענה לי!"
צעקתי בלי להתחשב בעובדה שאני בספק על קיומו...
|
צילום שלי מצולם במצלמה דיגיטלית וערוך בעריכה הכי פשוטה של
microsoft editor
|
|
|
היום בערב בזמן
שצחצחתי שיניים
בחדר המקלחת
נפלה לי המברשת
לאסלה !!! קורה
לא ?! אז
הסתכלתי לצדדים
על מנת לוודא
שאף אחד לא רואה
הוצאתי אותה
והמשכתי לצחצח
רק זה חסר לי
שיצא לי שם של
דוחה
גולנצ'יק לא
נכנע ללחץ חברתי |
|
