|
נוגה...
(כמה טיפשי)
נולדה בשנת 1986.
עכשיו, אני לא ממש מכירה אותה,
אבל אני בטוחה שאין לה הרבה מה להגיד...
כמו קרניים ראשונות בשש בבוקר,
כמו גוונים סגולים לפני שקיעה.
הוא מדהים את העניים הנוגות,
ולא נענה לקריאתה...
|
אכולי שנאה ארורים,
תשרפו על אדמת קודש ספוגה בדם,
בשל עיוורונכם.
|
שמחה, שמחה, שמחה...
שמחה שלי, שמחתי, שמחה.
|
אני עושה כמה סיבובים ליד התחנה עד שהאוטובוס מגיע...
"הי מיכאל, לא ידעתי שאתה חוזר עכשיו.."
הוא מחייך, כולו מזיע ומתנשף מהאימון.
אויייי כמה שהוא יפה..
"מה...? את רוצה לקפוץ לחדר?"
"אההמממ.." (כן! כן! כן!) "טוב.."
|
,וכל אחד מ-19 הנפשות שקבלו גזר דין רצח
...מת לשווא, מת לחינם, מת לנצח
|
|
|
המשפט הזה לא
ניתן להוכחה
לוגית.
משורר הזן מתחכם
עם גדל, אשר,
באך.
|
|
