[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי נגה רונןאל היוצרים המעריכים את נגה רונן

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כמיהה
אתם יודעים שיש אנשים שלא מאמינים באלהים? הם אומרים שהוא לא
קיים ושאנשים אחרים המציאו אותו סתם, כדי שיהיה להם יותר קל
לחיות. וזה נראה לי טפשי להגיד ככה כי הרבה יותר קשה להיות
דתי. אז אני כן מאמינה, וחוץ מזה יש לי גם הוכחות שיש אלהים.

די. אני לא יכולה יותר. הוא מועך אותי כל כך חזק. עשר שנים.
לפחות.
איבדתי צלם. אפילו הנוצות שלי רוצות לברוח. מדי פעם נוצה או
שתיים מתחמקות דרך איזה חריץ, דוקרות לו בעורף והוא אפילו לא
מרגיש. איזה אטום.

סיימתי לקרוא ורציתי לומר לו שהשיר פשוט זוועה. גיבוב של מילים
יפות ללא כל משמעות. הר של קלישאות, רעיונות לא מקוריים שאחרים
ביטאו אותם טוב יותר. התחשק לי להגיד לו שזה בכלל לא שיר אלא
אסופה של מילים כתובות בשורות קצרות.

חוסר אונים
אני מצטערת שאני ככה. ככה, נו את רואה... עם העיניים הנפוחות
והשיער ככה. ככה, נו, פרוע, עם השיערות שיבה המכוערות האלה.
בעעע. מי המציא את החוטים האלה על הראש? אני סופרת אותן כל
בוקר. מצאתי היום עוד אחת חדשה. חדשה, נו באמת... שערת שיבה
היא הרי השערה הכי


לרשימת יצירות השירה החדשות
מינימליסטי
במי קריסטל מלוחים
טובל ראשו
ונעלם.

יחסים
וחתול גדומאף
מלקק אין שפתיים

מצב
בעצלותינו הנחנו רגליים
התמתחנו בשולי דרך שולית

סקס לא היה
גם לא חלופה
כי זה עניין מלוכלך
והעברית - שפה יפה

צלצולייך באזני
לא מרפים

הצעתי בלחישה
אשר שבתה אזניים
אולי נצא לכבוש את המבצר

מעמידה פנים, משחק ישן
שאת עם מישהי אחרת
אותי מודדת
את מי את מרמה? עכשיו תורי

אופניים שבורים
כידון רצוץ
עם שרשרת מפורקת
בגשם, בחוץ

אינטרוספקטיבי
זה המק שקילף את עורי הנפשי
את רק רחצת בנקיון כפייך

אינטרוספקטיבי
אני מחייכת אלייך
מדפי ההסטוריה
בתמימות ילדותית
במבט קצת עצוב

נשפי
נשפי על עורף
שערה סומרת
סוררת

בדידות
אחרי כל פעם היא מביטה בראי
בוחנת את האף

עזרה ונחמיה לא שמעו עליי
ואני מכירה רק את שמם

אהבה
בחיוך של אחרי
יקיצה מקיצים
אלטף צפונותייך

נמלי תשוקתי עמלות
במעלה גרוני

היא מונחת מתחת לבגדים
אותה ערימה
צפונה, מבחילה כמו אבוקדו

אל תכנס
גברת חסידה במיטה
היא שוכבת על הגב
מתלטפת לאיטה

שאגת אריה מפלחת
את השדרה
בשבת
לא צריך להתפלח
הכניסה היום חינם

ביקורת
דברה תורה
בלשון בני אדם
ובלשון בנותיו תידום

בדילוגים קלילים
חמציץ צהבהב בידי
"צרור המור לי, צרור המור"
ואמא מחייכת לצידי

הואלס הזה, הואלס, הואלס, הואלס
עם הבל פיו - פיו, ודאי
של ברנדי ודווי
גורר את זנבו בים

אינטרוספקטיבי
סודות מעמקי שכרוני
התנפצו על משבר גלי תומתי
ונפוצו

קצרצר
אם את רואה אותי טובעת

אהבה
תסתכלי עלי
עכשיו די
עכשיו תסתכלי על עצמך

הומור
האורחים כבר מתיישבים
בצחקוקים ולחישות
אוכלים שותים ומקווים
שהדפוקה תעשה בושות

זכרונות
לוחצים במתניים, מקשים על הנשימה
נכנסים לחריץ הישבן (לתחת, גזרה איומה)
חיקוי של פירמה ידועה שכלל לא הכרתי
הסטתי מבט במבוכה, כעת נזכרתי

מחאה
בג'ינס צמוד
מחשוף עמוק עמוק
פנים של לא אכפת

געגוע
שוב הצביטה הלימונית
שיר טפשי ברדיו

יחסים
על שפת הנחל עומדת אני
תקועה במקום, כמו העלבון בגרוני
מוקפת צחנת ירקון וחרציות

אינטרוספקטיבי
מערומי הנחש
המתפתל במבוכה
תפסוני לא מוכנה

הגות
כלבה
היא מסמנת טריטוריות
ורכוש עצוב
כי לה הארץ ומלואה

אינטרוספקטיבי
ככלב מתמתח, מקשית גבו
בכשכוש זנב בריא
מתמסר לפיהוק שלאחר מנוחה

בשבת מחוללת
של חורף שמשי
בסערה מתובלת
בשקט נפשי

אהבה
שואגת מתחת לצמר
חום גופי נחבט בשיער לא לי
מתעטפת בשמיכת הפתלתולים

כשאני אמזונה
רק אני
למעלה
ואתה?
בתחתון האדמדם שלי

נוסטלגיה
שנקין קטע לפייארברג את התנועה
על סקייטים ילדים נזהרו מחריצי הזמן
אחד העם קנה טוסט אצל איציק ורותי
והם נתנו לו בזוקה במקום עודף

יחסים
מכפית הקפה הגדושה
שהייתי עורמת עליה עוד כמה גרגרים

אינטרוספקטיבי
נורת המסך
מכה אותי בסנוורים
ומצעי עבר ושקרים
עוברים בסך

בדידות
תמיד זה מתחיל בשקט.
כמו ציפור מכה בכנפה
והאוויר, נענה בשתיקה
סופג מכאוביה

קצרצר
מלמעלה
מזהים צורות

קצרצר
בובה כעורת תווים
נטולי הבעה

לבני בניה מתנפחים
כמו מפרשים
וטלית קטן ומכנס גדול
מתערבבים זה בזה, בלי בושה

כאב פנימי אז יתמוסס
צער שמקורו נשכח

הרהור
בהתחלה היה רעש
ואז הופיע שקט
מחיאות הכפיים הדמומות
החרישו את אזני הכתלים

אתערטל לפנייך אט
אט אפשוט
בגדיי

אינטרוספקטיבי
ההייתי
או חלמתי חלום?

אינטרוספקטיבי
במירוץ אחר ה"גלי מה"
אין דיין, ועורך
עדין

אינטרוספקטיבי
לשון מפוצלת
כנגד שיני הזמן
והנחש בי מתנחש
"מי אני ומה שמי?"

הרוח הכה בשערה
הים זעף כנביא
כתרוה הגלים

אינטרוספקטיבי
אני לא כזאת
מלמלה העגבניה
עגולה ועסיסית

על מפתן
עירי
הדפקו גלי הים
ושבו
ריקם

אינטרוספקטיבי
שימו לי ברקע פסקול
של קומדיה
שאדע מתי לצחוק

ארוטי
כאן בביצה
כמו צפרדע
חכיתי לך ירקרקה

יש שעיני נפקחת ואני
כשתומת עין נלעגת
מכבה תובנה

יחסים
ואני עוררתי
בגופך משאלות

בלי לשים לב
העברתי להילוך אחורי

קצרצר
בידיים - הך הך הך

קליפת מנגו צהובה זרוקה
על חלקת דשא ירוקה

מכונית משפריצה מים מזוהמים משלולית של מיץ זבל שלא נאסף

אלגיה
סדין סתור עטור קמטים
טובעו הם על עורה
היא מתהפכת, מלטפת

המרפסות כאן תלויות באויר
נחרדתי

קצרצר
גוף ראשון
יחיד

בואי נשחה לעומק
שם יותר מרגש

אהבה
עת שמייך נשקו
בשולי נשמתי

יחסים
במשעולי שתיקותייך
פסענו
ידי ריקה

אהבה
לא לבלוע
לא לשחק בלשון

היא עטופה תחבושות אפורות
כטבען של תחבושות ותיקות
בעיר הלבנה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
אני שונא להרוג. אני שונא שחרקים מבעיתים ומבחילים חודרים
למרחב הפרטי שלי וכופים עליי להרוג אותם. אני שונא את הצדקנות
שלי בשימוש בביטוי "כופים עליי להרוג אותם" כאילו אין כאן
בחירה שלי.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
חסר לכם אדיוט,
מהשיר
של נטאשה, זה
עלי.


יעקב פופק מחפש
תהילה
היכן שאינה
קיימת.


תרומה לבמה





יוצר מס' 21271. בבמה מאז 23/3/03 17:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנגה רונן
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה