|
ג'ונג'ון
בתוך הגוף
צוף מנגן לפרפר
שפתיים לוחשות
בואו כשבבי אור
|
תאספי ניצנים, תאספי זיכרונות
אהבת באמת איילת השחר
כמו ילדה תבואי לשדה
|
תן לי להשתקף בך בכדי להבין את עצמי דרכך
תן לי להחזיק שיקוף לראות את האור עובר בו
|
ידך מפשטת אותי
לכדי תחושה בלבד
|
תני לי לאחוז בך
לאסוף את חום גופך בכפות ידי
|
ואתה פורש
ידים
הצידה
בכדי
|
עשן ואור משחקים במגע
רוקדים
הייתי משחרת עם האור
ולאט, לאט נגמרת
ודי לי בכך.
|
מציירת רוח
נגינת עלים
שותקת
בצבעי שלכת
|
|
|
אריאל זילבר
יכול לחיות.
רק לא בבית
ספרנו. |
|
