|
נגה לי מרמרי נולדה בשנת 1980 בבנימינה. מגיל צעיר
אהבה את הבמה ואת היצירה כאחד.
בגיל 12 התחילה לרקוד בלהקת פולקלור בפרדס חנה.
בשנת 1998 למדה ב "בית צבי" , סיימה שנה א' והתגייסה
לשורותיו של חיל הים.
בשנת 2002 הועלה מחזמר בשם " הבריחה מגן עדן " אשר
נכתב והולחן על ידיה. המחזמר הועלה על ידי עמותת
"הדודאים" פרדס חנה. היום ,סיימה את לימודיה
ב"רימון" ומחכה ומצפה.
והיום זה עכשיו
ואתמול זה לא כלום
לנצח את הפחד
את אינך
לעולם.
|
"אך אינני יודעת מדוע, לא ארצה להיות אני, בלי כנפיים, סנפיר
או מנוע, שייגרום לי לרוץ אל האופק בחוץ, להגיע רחוק, עד לאן,
עד לאן? "
|
כשאני לא איתך
אני מתמודדת אני עצובה
קצת מתבודדת
|
בואו נעטוף כל רגע
ניתן לחיוך עוד הזדמנות
נפרוץ את הגבול הנודע
ונסתכל לעתיד
|
נתעורר בכל בוקר, נשתה עוד קפה
נביט אז על חיינו ונמרר
על שיכולנו להיות יותר
|
בין הכל לכלום
ישנו עולם שלם
ובאותו עולם מסכות רבות,
חלקן בלתי נפרדות מהצגה שלמה
|
יש לי חרק באוזן
הוא כל הזמן שר
חזק וצורם
כל היום, עד מאוחר
|
יער שחור
סבוך ומפותל
פראי
לא מחושל
וטיפת שמש מנסה לחוש
|
לא יודעת מה יקרה
לא שומעת דרכי
מתקרבת, מתאכזבת מאנשים
|
את נעצרת,
הוא מחבק כמו גבר מושלם
את מתערערת,
ונזכרת איך אתמול נרדם
|
אחזיק אותך, אשמע אותך מדברת
איך מן הרע ומן הטוב את נשמרת
|
אל פחד,
כי ביחד
יהיה טוב.
|
אני יודעת, זה לא נורמלי
לבקש שוב ממך
תסלח לי
|
תני מילה של חום
צאי אל תוך חלום
של מציאות לא מתפשרת
|
כל יום אני לובשת מסכות
ככה יותר קל לי לחיות
מסכות מוכרות, לפעמים משפחתיות
כל היום, מסכות, מסכות.
אומרים לי להסיר המסכה
לאהוב את עצמך, את מוכרחה
גדלי, התבגרי, מצאי את הכוח!
אך היום הייאוש נעשה מאד נוח.
|
הכל שקט
מישהו פרש שמיכה לבנה
והשכיב את העולם לישון
|
|
|
מה קדם למה:
החביתה או העוף
בגריל? |
|
