|
נוגה
כותבת מה שיוצא .....
לא מנסה להתחכם , או למשוך אלא פשוט להיות הכי
אמיתית שאפשר.....
חיה חיים פשוטים , מנסה לסבך אותם כמה שאפשר....
ורוצה להיות מאושרת...כמו כולם מסתבר...
ברקע נשמעו קולות האנשים המתרפקים על כוס קפה וארוחה טובה בסוף
של יום עבודה בבית הקפה השכונתי שבו אני עובדת.
העיניים שלה נצצו והביטו בי - חדרו לי לנשמה...
"אולי תדברי כבר?" האצתי בה...
ערן נהרג.
|
אתה החלום שלי...
הזרועות שנפשי כה רוצה למצוא בהן מנוח
העיניים שלך מדירות את שנתי...
אתה כאן - תמיד - גם שאינך איתי...
|
במקום בו יופי זה דבר מכוער
ולבכות שם רצוי ואף כדאי
למקום בו סליחה תמיד מתקבלת
וטעויות נשכחות...
|
רוצה להגיע לעומקן של תחושות
אך מה לעשות שעיניי יבשות
ובין המילים ובין השורות
מוצאת עוד כמה דמעות אבודות
|
הוא שאל אותי מה יעשה אותי מאושרת.
|
אני רוצה לישון - כל כך רוצה לישון...
מימיי לא רציתי משהו כמו שאני פשוט רוצה להניח את ראשי על הכר
ולפרוש לעולם החלומות...
אני רוצה לישון, לא להתעורר מכלום...
בעצם, הדבר היחיד שאני רוצה שיעיר אותי זה - אתה!
|
אתה מתנדנד - לא יודע אם רוצה אתה ליפול או לא...
לאף אחד אין את התשובה המנצחת, המכריעה....
|
|
|
רואה מה שקורה,
לארי?!
זה מה שקורה
כשדופקים זר
בתחת, לארי!
זה מה שקורה!
כשדופקים!
זר!
בתחת!
נציג חברת "תודו
שזה נשמע יותר
טוב באנגלית" |
|
