|
אתמול ראיתי אישה יפה. זה היה במרפסת של המועדון כשנתקלתי בה
בזמן שהייתי שקוע במחשבות על לא כלום. עיניה הנוגות הביטו
בנקודה בלתי נראית בלב הים, שהמשיך והתחבר עם קו האופק.
|
המדרון נראה כאינסופי לאבנים הקטנות המתגלגלות בו בסבל רב. הן
נופלות ונחבטות אחת בשניה, גרגרי חול דביקים נצמדים אליהם
כזבוב לבהמה והסלעים הגדולים מתגרים בהם ושמחים לאידם של
הנופלים בחוסר אונים.
|
|
|
לא מכים אדם
שהגורל כבר היכה |
|
