|
הנחתי זר פרחים על המצבה... אמרתי בקול ממש חלש, כי קצת
התביישתי, שאני מצטער שהיינו כל כך רחוקים ושהיא באמת הייתה בן
אדם מקסים, והלכתי בזמן שאני שוב מוחה את הדמעות.
|
היא הוציאה מעט מעטפות עם לב מצוירות עליהן ומאחורי המעטפות
התאריכים שליוו אותה עוד מכיתה ז' עד י'ב. מתחתם הייתה קופסא
אדומה קטנה בצורת לב גם היא וכשפתחה אותה ראתה את הטבעת
היפייפיה שעליה חרוטה האמרה: "רק אותך אוהב, מיכל"
|
|
|
"וואו, זה כל-כך
גדול!" אמרה
בהתלהבות
"חכי, עוד לא
התחלתי" רמזתי
בגאווה...
(המשך יבוא)
מתוך הספר:
"אלון מנפח
בלון
ותוקע לשרון" |
|
