|
אני מנתקת עולם מסביבי, תמיד, כרגיל,
לבד.
|
האם אני רוצה לחזור להיות אני, באמת?
זו שידעה כל כך טוב מה זה לא להרגיש
הסתכלה ממגדל של שן, חטא של היבריס
אדישה מבחוץ
|
מבחוץ הקולות הלאומיים ואני,
מקרוב אפשר לראות כמה כתמים
חדשים חדשים
|
פס ייצור של מילים
אבל מה מאחוריהן, מה מאחור
אוהבת אותך מגיע משם, את העור שלך שנוגע, את היד שמחזיקה
|
|
|
אל תנסה,
אולי לא תצליח.
אביה האיום
בספרו
"אופטימיות
אופטימיות
אופטימיות". |
|
