|
אני מנתקת עולם מסביבי, תמיד, כרגיל,
לבד.
|
האם אני רוצה לחזור להיות אני, באמת?
זו שידעה כל כך טוב מה זה לא להרגיש
הסתכלה ממגדל של שן, חטא של היבריס
אדישה מבחוץ
|
מבחוץ הקולות הלאומיים ואני,
מקרוב אפשר לראות כמה כתמים
חדשים חדשים
|
פס ייצור של מילים
אבל מה מאחוריהן, מה מאחור
אוהבת אותך מגיע משם, את העור שלך שנוגע, את היד שמחזיקה
|
|
|
אכלתי את כל
השוקולד בבית.
את כל הקוביה
האחרונה.
אחת שלא מבינה
למה אומרים לה
כל הזמן:
"תאכלי, יא
אנורקסית,
תאכלי!" |
|
