|
נופך בן-אור ילידת 89'.
נולדה וגדלה בקיבוץ רוחמה אי שם בצפון הנגב.
סטודנטית לתואר שני בחקר המקרא באוניברסיטת
בן-גוריון בב"ש.
בפינת החדר, על ספה פרחונית וישנה שדיממה חתיכות ספוג עבש,
ישבה רחל. היא נראתה עייפה, ראשה שעון על ידה הימנית, על ברכיה
תינוק קטן. על הספה ומסביב לה ישבו והתרוצצו לסירוגין שישה
ילדים בגילאים שונים. היא לא הבחינה בלאה כשנכנסה. ואם הבחינה,
בחרה להתעלם מכך.[מת
|
באמצע מיידנק ראינו כלב נטוש.
|
אני רואה אותו יושב שם עם החיוך הדבילי והתמידי שלו דבוק לו
לפנים. סיגריה מוטלת לה בנוחיות בזווית פיו וכובע ארוך שוליים,
כמו בסרטים משנות העשרים, מסתיר את עיניו. אבל אני לא צריך
לראות את העיניים שלו בשביל לדעת את כמות הבוז והשעמום שבתוכן.
|
אני עוצם את העיניים ונושם באיטיות, מנסה להחזיר את קצב הלב
לשגרתו המוכרת והנוחה. ידיי אוחזות בחוזקה בידיות המושב הקטנות
מדי, מנסות להפסיק את רעידתן ללא הצלחה. זיעה קרה נוטפת מהן אל
כיסוי הבד הכחלחל.
|
מנשה הוא החבר הכי טוב שלי.
בעצם מנשה הוא החבר היחידי שיש לי...
אבל מנשה עדיף על כל בן אדם אחר.
מנשה יותר טוב אפילו מהבן אדם הכי טוב בעולם. אפילו יותר ממני,
הרבה יותר ממני.
|
הנסיך ישב שם והוציא צדפים מהאדמה הבוצית שבאזור בו הגלים
מתאבדים על החוף.
|
הוא נהג והיא ישבה לידו, והרדיו מנגן ביניהם. ולא משנה כמה הוא
התאמץ, וכמה חזק הוא ניגן, לא היה לו שום סיכוי לגבור על השקט
הגדול שאפף את המכונית ואיים לעכל אותה ואת יושביה. הרי הוא רק
מכשיר רדיו קטן, והם זוג נשוי.
|
הזיכרון הכי חזק שלי מגלעד הוא של שנינו יושבים על החוף בלילה
וסופרים סרטנים שיוצאים ממחילותיהם ורצים אל הים שהחושך גרם לו
להיראות שחור.
|
הנערה פתחה את דלת המקרר ושלפה 2 ביצים. עוד לפני שהספיקה ידה
לגעת בהן, כבר עבר בגופה הרעד. זה היה חזק ממנה. היא כל כך
רצתה כבר לקחת את הביצים, להכות בהן בחוזקה ולשבור אותן
באיטיות.
בדיוק כמו שהוא עשה לה.
(מתוך הסדנה ה-61)
|
And do you remember those Bananafish flying in your head?
Did you know that they were flying just for you?
Can you truly tell the good from the bad?
Can you see the yellow in your blue?
Oh yes, after all I think this is a perfect day for
Bananafish.
|
It was a very cold night
And he asked me to dance.
|
Tell me one more lie
Bring my life peace
|
קר לי.
איפה אתה עכשיו?
אני לבד.
איפה אתה עכשיו?
אני בוכה.
אתה חושב עלי עכשיו?
|
שקט. דממה.
שום קול לא נשמע.
לא בכי, לא צחוק
אפילו לא קולך המתוק.
|
אתה שבראת את השמיים
ובראת את הים
|
טווס, טווס, הסתכל על עצמך
מה אתה רואה מעבר למראה?
אילו נוצות, איזה הוד והדר,
היפה בחיות - אך האם המאושר?
|
טיפה קטנה נוצרה לה בעיניי
|
אני אוהב את קלמנטינה
שאוהבת מרגרינה
ואוכלת מנדרינה
|
הרוח לא תנשב בי עוד.
לא עוד תחמם השמש את עורי.
|
רוצה לברוח
לאט להיעלם
רוצה לשכוח
רק להירדם
|
שמיים אדומים
בוערים בי מבפנים.
|
ואיך אפשר לחשוב 'שואה' אל מול יופי שכזה?
|
אל הארכיון האישי (27 יצירות מאורכבות)
|
|
אם הייתי יגאל
עמיר לא הייתי
עושה את מה שהוא
עשה.
שמואל
איציקוביץ'
מקריץ מסקנה. |
|
