|
ותסלח לי אלוהים,
אני שונאת את העם שבראת.
אני שונאת ומתביישת בעם שרוצה לעשות טרור למי שקצת שונה ממנו.
בעם, שחושב שהוא נעלה מכולם.
|
ואם אי פעם שאלת את עצמך למה אני מתעלמת.
אז עכשיו את בטח כבר יודעת את התשובה.
כי כזאת אני...
מפחדת לפעמים.
|
שמעתי אותך,
אבל אתה שתקת.
לחשת לי שאתה צריך מישהו,
אבל אתה שתקת.
הרגשתי אותך,
אבל לא היית פה.
|
למה את כ"כ עקשנית?
רגועה... אדישה...
זה כבר לא משנה.
את לא אותה אחת.
והם רוצים להתקרב אלייך
|
לכל אחד היא מחייכת.
ולפעמים גם אומרת שלום.
והם.
הנחמדים עונים לה עם חצי חיוך מאולץ.
והשאר.
עוברים.נכנסים.לא מביטים.
|
עומדת מול המראה.
עירומה.
לא מבינה איך הגעת למצב כזה.
ובא לך לברוח מהגוף הזה.
זאת לא אני, את אומרת.
זאת לא אני.
|
|
|
החיים, זה מה
שקורה לך בזמן
שאתה מתכנן
תוכניות ליום
שאחרי |
|
