"זה כמו כשאתה עצבני
אז אתה מצמיד את הרדיו לאוזן
ומכוון אותו בין שתי תחנות,
ואז כל מה ששומעים זה רעש לבן.
ואז אתה מגביר את הווליום הכי חזק שאפשר
וזה כל מה ששומעים.
ואז אתה יודע שהכל בסדר
כי אי אפשר לשמוע שום דבר אחר."
[המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה/
מארק האדון- עמ' 16]

ילידת 90'.
נולדה ברומניה והגיעה לארץ ישראל בגיל חצי שנה.
מאז הספיקה להיות ב-23 מדינות ולעבור 2 דירות.





ובסוף לא נשאר אף אחד,

בדיוק כשאתה לבד.

את געגוע את כבר לא יפה כמו פעם, את מעט שונה.

קצר ואז הקול שלו נהיה רך יותר, בדיוק בטונים שאני אוהבת, והוא אמר לי "בואי נצא שוב, מה את אומרת נופר?" ואני הסכמתי בלית ברירה, אולי כי אף פעם לא הפסקתי באמת לאהוב אותו.