|
כמה מילים? אוקיי..
חייה קיימת ונושמת כבר 22 שנה על פני כדור הארץ,
מתגוררת בחור קטן ירוק ונידח, far far away בצפון
הרחוק בישוב הנקרא מצפה אבי"ב, זה שייך למשגב. (
לאלו מכם שעדיין לא יצא להם להיתקל במקום, זה בסדר,
אל תרגישו לא נעים, אף אחד כמעט לא מכיר, החכמתם.
ולאלו מכם שמכירים, אל תתלהבו =] בזאת ההיכרות
הגיאוגרפית הסתיימה )
אוהבת טיולים, ים, חברים, לקרוא ובחודשים האחרונים
גם לכתוב! (בעיקר על רגש, אבל "מה שבא ברוך הבא").
בגדול אני בנאדם מאוד ציני, בקטן, אוזן קשבת לא
רעה..
מקווה שתהנו (:
לשאלות נוספות, טענות או מענות, ניתן לשלוח יונת
דואר..
אין ספק שהמקום השנוא עלי נותר המשקוף של הדלת שלך. מנוול,
ניצב שם, כאילו רק מחכה שאצא ואסגור את הדלת, ויהיה מרוצה
|
בכל פעם נוסע אחר אולי אחראי אולי מתנער,
מתיישב לו סמוך, במושב לידי,
כל נסיעה חקוקה בזיכרוני.
|
כבר הרבה זמן שלא מצאתי את עצמי חושבת על מישהו
מהרגע שאני פוקחת את עיניי בכבדות בבוקר
ועד הרגע בו אני עוצמת אותן בלילה,
וגם אז אני עוד חושבת וחולמת.
|
היא אכזרית, מתעופפת לה בינינו,
נוחתת ברכות מושלמת על כתפך הימנית,
רוקדת את ריקוד הניצחון המפואר שלה,
מחייכת לעברי בחיוך זדוני
|
כשהאורות בחוץ כבים, הירח והכוכבים מאירים, השקט גובר, הקור
מצמרר, הכלבים נובחים וכולם כבר ישנים, אז אני נתקפת.
|
אתה משגע אותי! אתה יודע את זה, אתה משחק על זה. אף על פי שאתה
אומר שלא. אני משתגעת כשאני שומעת את קולך מבעד לטלפון, כשאני
חושבת על החיוך שלך, על קול צחוקך, על הדרך בה שאתה מביט
באנשים, בעיניים האלה, על המבט שלך כשאר אתה שוקע, בי.
|
היא הדבר לו השתוקקתי יותר מכל דבר אחר בעולם כולו!
התבוננתי בה בהערצה, מוכנה לטעום מנפלאותיה, פותחת בזהירות את
המכסה, כמו מפחדת שיקרה לה דבר מה ופתאום תתפוגג ותעלם, המלאכה
הושלמה, היא פתוחה כעת.
|
מגע ידיו מחמם את ידיי שלי שרעדו מעט באותה שניה שנגעו בי,
בזוית עיני מבחינה במבטו הנעוץ , לחיי בוערות, הדופק מהיר,
ממשיך ומתגבר,
מרגישה איך מבטו, בכל רגע יותר ויותר חודר.
|
אינך קרוב, אולי אוהב,
אך ליבך הרים עוגן, הפליג לו מזמן, הרחק מכאן.
הבט, אך לא מעל לפני השטח.
הקשב, אך לא לדברים הנאמרים בקול.
|
לא אמתיק את המכות המרות
לא אאסוף את דמעותיך הדמיוניות
הניגרות להן, אחת אחת, מעיניך הקרות, הריקות
|
אנו חיים את חיינו בהצגה אינסופית,
אך לפתע פתאום, המסך נופל, מנסה לשים קץ, להשבית
|
כבר לא מיטלטלת בין הגלים, לא שורדת את הימים הקרים, הסערה
רגעה, חלפה ושכחה.
וכך אני, שכחתי איתה
|
|
מישהו מוכן לשכב
איתי???
(לא בא לי להיות
עמוקה) |
|