|
No Fear
 
אני רוצה להיות למעלה. גבוה.
אני רוצה לעוף למרחקים ארוכים.
אני רוצה
למצוא את עצמי באפריקה,
בקובה,
בטקסס,
בוויטנאם,
בקולומביה,
במקסיקו,
בסקוטלנד,
בלאוס,
באטלנטה,
בגואטמלה,
בזאנזיבר,
בארגנטינה,
בלפלנד?
באמסטרדם.
אני רוצה לעוף.
אני צריכה להגיע רחוק. לאופק.
אני צריכה לעוף למקום בלי גבולות.
אני צריכה
לרבוץ בתאילנד,
לנסוע על חופי פלורידה,
לרקוד בברזיל,
לטארק בנפאל,
לאכול ביוון,
לשוטט בהונג-קונג,
להיגנב באיטליה,
לצלול בקאריביים,
לישון בספארי.
ואולי אני בכלל צריכה
להתקרר באיסלנד,
להתפרסם בלוס-אנג'לס,
לקלוע צמות בג'אמייקה,
לחפש באנטארקטיקה,
לראות סרטים בהודו,
לגלוש בהוואי,
להסתובב ביפן,
להתבלבל בסין,
לאהוב בצרפת?
להתחבק בתל-אביב.
אני צריכה לעוף.
עכשיו אני יכולה להגיד לך
שאתה עדיין פה
שוחה בבריכה אדומה
בבית החזה שלי
|
16:46.
באיחור של 60 שניות אמרתי שלום, כמו שפקדו עליי.
מזל שארזתי את התיק מבעוד מועד.
לקחתי אותו ועוד שתי שקיות כבדות מלאות בכל מיני פק"לים.
|
מה בסה"כ ביקשתי?
כולה ציפיתי להתגלות אלוהית.
במוחי דמיינתי 24 ימים של שכרון חושים, אחרי שנה וחצי של
מכתבים מרגשים.
מה בסה"כ רציתי?
היום התהלכתי ברחובות Cuzco לבדי, מחפשת משמעות.
|
השבוע הסתובבתי ברחבי יפן.
חשבתי שאני טובה בזה,
אבל לא הצלחתי לתקשר עם אף אחד.
מסביבי אנשים שמתווכחים דקות ארוכות על מחירה של פיסת בד בין
עשרות דוכנים זולים מלאים בכל טוב, ועוד כל מיני אביזרים שכל
אחד רוצה. אנשים צעקו שם כל הזמן, אבל לא הבנתי מה הם
|
עד שסיימתי לספור 7295 כדורים צהובים בשמיים, לא הייתי
אנושית.
כל הזמן הזה הייתי שפרירית מכונפת בבועה.
ארזתי תיק גדול למסע עפיפון של חודש, שהסתכם בסוף ב-10 ימים.
שפריריות סמכותיות ומנוסות סידרו אותי ואת חברותיי למסע בטורים
ישרים באוויר והחלו לפקוד בדיוק.
|
אבא אוהב.
אבא לא כותב
אבא קורא. גם תווים
אבא סופר. גם שטרות
|
ילדת זהב עם שיער בצבע לימון
יורדים לה גשמים במורד הגרון
|
במקום שבו נטעתי עץ
ראיתי היום ציפור מתה
במקום בו היכיתי שורשים
הניחו היום פרחים בכל צבעי הקשת
|
סיפורים זה לא הקטע שלי.
אני, רק תן לי לצייר מנגינות במעגל הורה,
ואני מאושרת.
|
Am I here now?
I feel, hear, see
and it confuses me
|
I'm just a girl. lucky me
Twiddle-dum there's no comparison
|
אז תפסתי לי רכבת ישירה מחיפה בת-גלים לתל-אביב.
ונסעתי.
|
|
|
פעם הרכבות היו
עושות טו-טו-טו.
היום כבר לא.
האנציקלופדיה
בליטניקה |
|
