|
אין לה שומדבר חשוב באמת שצריך לדעת עליו.. ולכן היא
תוותר על הקטע של 'הצד האחורי של הספר', שבמילא אין
לה ורק תצהיר שאנשים שמדברים על עצמם בגוף שלישי
יחיד מצחיקים אותה.
כרגע היא מצחיקה את עצמה :]
היא יושבת על הספה בסלון ומנסה לקרוא אבל היא לא מרוכזת.
ונזכרת בדברים ישנים שקרו לה וכמובן שהמחשבות שלה היו עצובות,
כועסות או רעות. והיא חושבת עליו, מה הוא היה אומר לה ומה היא
הייתה עונה ובראשה כבר נרקמת שיחה שלמה עם איש דמיוני שכביכול
מסמל אותו.
|
אנחנו כמו הים והשמים.
האחד משקף את השני,
ובינתיים,
המשקף הוא אני.
|
|
|
זה שהם אומרים
לי שיש עוד איזה
מליון יצירות
שמחכות לאישור
זה צריך להפחיד
אותי ולעורר בי
רגשות אשמה
כשאני שולחת עוד
יצירה? אני לא
מבינה את הקטע!
אחת שלא מבינה
את הקטע |
|
