|
היא ישבה לידי, ממש לידי. ברגליים פשוטות לפנים מתחה את הצוואר
שלה הדק הברבורי והבליטה זוג שדיים קטנים מתחת לחולצה פרחונית,
חזרה והזדקפה ואספה את שיער האש שלה לאלומה אדומה מכשפת על
עורפה.
|
לאחרונה סובלת שירי מכאבי גב נוראיים.
הם מתחילים בשכמות וממשיכים ומתפשטים עד הגב התחתון והמותניים
כמו מכבש ענקי.
|
הלב שלו דופק, הוא לא עשה את זה אף פעם מאז שהוא עם מיכל, אבל
לזין שלו יש זיכרון ארוך והוא כבר מזדקף בפראות. הוא לוחץ פליי
|
סוף סוף סילבי, את מאמינה? סוף סוף אני כותב.
כבר כמה מכתבים שאת מאיצה בי: זאת הפעם האחרונה שאני מנסה, אם
הפעם אתה לא עונה אז כנראה שזהו. על דפי שורות צהובים וכחולים.
בכתב היפה העגול שלך עם השגיאות הקטנות בעברית. עם הציורים של
הפיות והשדונים בשוליים.
|
וכשהיא מתעוררת בערב היא מרלן דיטריך (הראש שלה כואב).
|
אדם יושב עירום על מכסה האסלה השבור בחדר המקלחת ומכוון אקדח
לרקתו. מתג הכיבוי של היקום הנו הדק קטן שחור, אצבעו מלטפת
אותו בהוקרה, פקודה אחת אחרונה מהמוח, כיווץ קטן של שריר והוא
גומר עם זה.
|
זהו, זה נגמר" היא אומרת בפנים חתומות.
"מה נגמר?" הוא שואל.
"הכל נגמר"
|
סתמי למה אני אביא לך סטירה
זאת שירה
|
|
|
די לקיבוץ!
חבר של שלי,
משחק אותה פעיל
פוליטי |
|
