|
מוות מהלך לו לאיטו בינות הכפרים המבודדים, נע ונד בדרך לא
דרך. מניף את מגלו בתנועות חסכניות, קוצר את קציר החיים ללא
רחמים, הבחנה או הפסקה.
|
אותה שוחה, אותה שוחה מזדיינת שאנחנו קבורים בה כבר שבועיים.
מוגנים מגשם הפגזים שמשקה את אדמת השדה הארורה הזאת. אנחנו כאן
כדי "להחזיק קו"
|
אהובי ברחוב הקר
שיער בלונדיני יבש
אולי הוא נמהר
אבל ממש לא טיפש
|
מושלך לאוכלי הנבלות פתאום
שיחרצו בי עוד קמטי זקנה וטינה
מקור הנשר קורע בבשר החלום
מתכווץ ממגעו, זוחל מדמם לפינה
|
הזריחות המונוכרומטיות מטעות
הדחלילים המגחכים רק מרמזים
הבנות הצעירות עדיין מפחדות
באותה חווה שכוחה שוכנים שדים
|
ואבקי
מי וייתן
ויצטרף לאהובתי
מלאת החן
רקדי נא איתי הלבנה, הלא יאה לך?
|
איפה אני?
אה,
אני בזרם
הכול זורם
|
|
|
