|
"אם יש עוד סיבות הן כבר לא חשובות היום
צולל נעלם וטומן את הראש בחול
אוסף שאלות זה עדיין בפנים בוער
פוחד לעלות ותמיד מחדש נופל" - הכעס/רוקפור.
לפני זמן מה, היה כאן מונולוג מטופש, ארוך מדי
ופלצני.
כשהמונולוג ההוא נעלם, נשארתי רק אני.
But others, so foolishly
Plunge into bottomless oceans of jealousy
Swim in hatred of no purpose
Whispering words of ignorance
They will never understand
|
Waiting for changes is a bore
While others stare into his sore
A pure word, a pure touch, a pure look
Only those to fix it all
For now he floats around his sanctuary
Waiting for the next fall.
|
ביום מן הימים, אולי יותר מ-14 אנשים יקחו אותי ברצינות.
ביום מן הימים, אולי אנשים שאין פגם בעיניהם, ולמרות זאת הם
עיוורים, יוכלו לשמוע. גם אותי.
|
שמעתי את צעדי הסיום הקרב,
הרחתי את הימים נשרפים,
טעמתי את השינוי הממתין,
צפיתי בהזדמנויות חולפות לבלי שוב,
אבל את משב הרוח שיצרו כנפי הזמן - לא הרגשתי.
|
רק מילים ארוכות ותיאורים ריקים מתוכן. כל אלה לא יצליחו להביע
דבר.
לא את ההערכה האינסופית שלי, לא את ההנאה שלי מכל רגע ורגע.
לא את החיבה, לא את ההבנה.
לא את הדאגה
ולא את האהבה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
סלוגנים לא
חתומים
כמוהם כילדים
שאביהם מסרב
להכיר בהם.
אפרוח ורוד,
מקפיד לחתום
תמיד על
סלוגניו,
ובמקביל להתעלם
מילדיו שלו, כי
למי יש כוח לשלם
מזונות. |
|
