|
הוא הרים אותי. הוא הצליח, אבל אז לא נפעמתי כמו שהייתי נפעמת
כשאתה היית מצליח. כמה כבדה שהייתי. ונזכרתי איך היינו הולכים
מכות, ואתה היית עושה קולות של כאב כדי שאהיה מרוצה.
הגוף כאב לי, אבל לא היה לי אכפת. רק רציתי לשמוע מישהו אומר
שאתה נמצא...
|
הרגשתי קצת לא נעים כשאמרת לי שזה "גדול עלייך" כל מה שכתבתי,
רק אז הרגשתי קצת שקרנית.
ולמרות שלא שיקרתי, הרגשתי שקרנית.
|
אני יודעת שזה לא אתה, ואני יודעת שזה לא צריך להיות אתה. ואני
יודעת שאתה עוד מעט תיעלם ככה, כאילו לא היית פה.
אז למה? למה אני מרגישה אליך רגשות כאלה?
|
אתמול בלילה, חלמתי עליך ושוב היית כל כך מוחשי בחלום, ושוב,
יכולתי כמעט לשים את ידיי על פניך, לגעת בך, להרגיש את תווי
הפנים שלך, את המצח, העיינים, השפתיים... הסתכלתי ממש אל תוך
עיניך הבהירות, ואתה כאילו הסתכלת בי בחזרה, השבת לי מבט.
|
צמרמורת נעימה בצוואר, מתחילה, ואז מתפשטת לכל הגוף, ואני
מרגישה כאילו בא לי לעצום עיניים וליהנות ממגע ידיך על הכתפיים
שלי.
אתה לא משהו מיוחד בשבילי, אני תמיד חוזרת ואומרת את זה,
אתה רק כאן לזמן מוקצב, ואתה משתדל לעשות לי טוב,
|
חנוקה, כי אני בכלל לא צריכה להישען עליו ככה, כי הוא לא צריך
להגן עליי, הוא לא זה שיהיה שם בשבילי כל הזמן, הוא לא זה
שידבר, שילטף, שיתמוך שיעשה איתי כיף, שישמח, שיאהב - הוא לא
זה.
|
פתאום בועטת בי המציאות ואומרת לי שאתה לא נכון. אתה אינך, אתה
ריק, אתה חסר
|
לא פחדתי מכלום אתמול. למרות שבכיתי. את הבכי היפה הזה, לא
פחדתי מכלום אתמול.
|
|
|
אני יודע איך
כותבים סלוגן
פישקה זוהר
בפגישה עם הנשיא |
|
