|
המילה, מה יש בה? מדוע היא כה עוצמתית? מקימה ומפילה
ממלכות שלמות. היא כמו חומרים איכותיים במאפייה, יש
לערבב את זה נכון ולהכניס לתנור, ואז זה יוצא פריך
או שרוף, רך או קשה, יבש או רטוב.
משחר ילדותו, אוסף נעם מילים, מלקט אותן ומנסה
להרכיבן נכון ובכול פעם טועה מחדש, מתוך הטעות קמה
היצירה, מתוך היצירה - תקווה, ומתוך התקווה - נוצר
ההווה והאושר הפשוט. לפעמים זה הירואי ודביק,
ולעיתים פצוע ופשוט, שכיח שיהיה מתחכם, סביר כי
יעסוק ברגש ואף קורה ונדמה כי זה מלא באהבה ולבסוף
מגלים כי נכון ( גם כשבשנאה עסקינן, זה נעשה באהבה
גדולה - לשנאה).
השיר הינו הדרך היחידה בא מצא נעם את הדרך אל ליבו,
וכך גם אל ליבכם.
קריאה מהנה.
לפני שהיו כאן חיים, חומר או סלע, הייתה כאן אהבה, הרוח הביאה
אותה לפני שנים רבות. בעוד שנים רבות, עת תכבה האש, יכלו המים
והאדמה תיתן את גרגריה האחרונים למעוף הרוח וסלע אחרון ישחק,
תוותר כאן רק הרוח
|
אך למדתי כי לכל צומת ישנן לפחות שתי דרכים,
לכל מבוך ישנם לפחות שני פתחים,
לכל עץ יש לפחות שני פרחים, גם בסתיו,
שיזכירו לו עד כמה יכול ופשוט שיאהב,
|
לשעות הקטנות הללו של לפני הזריחה המלאה,
רגעים מלאים בתקווה, שעות שבהן הכול אפשרי,
החום טרם הכה,
השקט מציף את הרחובות ונחתך על ידי קטנוע שמחלק עיתונים,
|
ככל שהירח מאדים, כך גופי מסמיק,
ככל שהשמש מתקרבת
כך הנשימות נהיות קצובות
|
מפחיד להיוותר עם עצמך לבד ומאחור,
מפחיד יותר להותיר את עצמך לבד ולהמשיך קדימה בלעדיך.
|
|
|
בררררררררררר
רררררררררררר
ררררררררר...
קרררררררררר...
(דברי הוצאו
מהקשרם) |
|
