[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נועם קוטנר
Freedom is just an illusion...


אל היוצרים המוערכים על ידי נועם קוטנראל היוצרים המעריכים את נועם קוטנר
"תגיע העת
שאפסיק להרגיש
גופי יידום
ונשמתי תעלה אל הבלתי ידוע.
תגיע העת
שלא אשמע
את קול לבי הזועק
והאבן תסור מעליו
תגיע העת
שאגיע לשקט נפשי
שכובה ודוממת באותו המקום
תגיע העת
שאוכל סוף סוף
לנוח על משכבי בשלום..

ברוכים הבאים לעולם שלי.  בהצצה הקטנה הזאת תוכלו
ללמוד המון ולהבין המון. הכל תלוי בדרך בה אתם
בוחרים להסתכל....




לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
"אבן על הלב יושבת
יושבת ובוכה
ואני מהצד מסתכלת
ושואלתמה קרה..."

תחושתי
היא אומרת תמיד,
שהיא החברה הכי טובה
אז למה עוברות בי תחושות של שנאה?

אכזבה
"אמא שלי, אטומה אליי
אטומה לכל העולם.
אמא שלי, כל חחי
לא תשתנה אף פעם.."

קצרצר
אבל כשאומרים כדור -
אני חושבת לראש

תחושתי
כואב, מכחיל, כל הזמן מתפשט
עד שהלב קופא-
קופא, כחול ומת.

כעס
את לא מכירה אותי
בטוחה שאת צודקת
ואני שונאת אותך.

רגע אחד בבית הקפה,
רגע שני - בתהום.

כמיהה
לנשק את שפתיו הטהורות,
הבתולות ממגע אדם

בדידות
כן זו החברה האמיתית בשבילי,
אך איפה היא נמצאת,
אולי בראשי..?

ביקורת
החושך שמסביב ממלא את הלב
והרצון להשמיד ולהרוס משתלט עליי...

חיוך נצחי על מסכה לבנה
מסכה מגבס, קרה ודוממת

עצב
הלב שלי הופקד בידך,
ועד כה טיפלת בו היטב
אז למה פתאם להזניח אותו,
כשמגיע לב חדש שאוהב?

ייסורים
אומרים שהחיים יקרים
שהם ברכה
אך אני מוכנה לתת
ואפילו בחינם

מכוער וחום בלי גוון של שמחה-
נשארת ילדה לבדה.

כמיהה
נעל גדולה, כבדה
דורכלת ללא רחמים.
מוחצת על מה שתחתיה
אנשים חסרי תקווה

גיהנום
ואני נוטרת-
בתוך ערימת אשפה לבדי:
"הצילו, אני פה!
בבקשה ממך - תשמעי"

עצב
"כשבחוץ אפור וגשם זלעפות,
והדמעות זולגות ולנצח יורדות..."

כמיהה
ובעדינות מלטפת אדע,
כי סוף העולם טרם הגיע,
סוף העולם טרם בא

גיהנום
"נטילת חיים בהרף עין,
כשאדם נותר ללא נשימה באפו..."

ומתי, הו מתי, אדוני,
ידאגו גם לי,
אחרים?

ייסורים
ברגע כזה של ריקנות כובשת
היא מרגישה שמשהו חסר

פוסעת ברחוב מנוכר וחשוך,
תיכף נופלת
אל מר גורלי

כעס
חותכת את העור שלי, לאט, לאט
עם סכין חדה
והכאב הפיזי מתעצם

ובסוף, שהכל יהיה אבוד
שאני אנקום נקמה מתוקה מלאה בדם,
הן יבינו את ההתמכרות,
הן יבינו שזה סוף העולם.

קצת עצובה,
לא יודעת מדוע

אכזבה
רק להתבונן בפרצופים הבוכים
לדעת שאכפת שלא אשוב
אך לא אוכל להתבונן ולראות,
לראות את מבטם הכאוב...

ערפילי
ואור עיניי יחשיך לו פתאום,
כשאני אקפוץ,
עמוק אל התהום.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מקלחת, להוריד את כל הזוהמה הזאת מעל הגוף שלי. טיהור, ניקיון
מאסיבי.
אני צריכה לקלף את העור שלי עם סכין חדה, כל כך חדה שלא יישאר
עור ואני לא ארגיש את הכאב.




אין אלוהים
אחרים מלבד
החיים

-אושו


תרומה לבמה





יוצר מס' 38173. בבמה מאז 4/7/04 22:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנועם קוטנר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה