|
תמיד נמצא קרוב, ממש מעבר לפינה
אין לו מסכה וגם לא זהות בדויה.
הוא רוצה שאכיר בו, שארעד מקיומו
חמוש בדילמה ואי ודאות באמתחתו.
|
אם היית מוכנה לאהוב אותי כמו שאני אוהב אותך
|
מסתכל על העיניים הירוקות שלך נשברות מולי,
רסיסים, רסיסים מתנפצים לתוך הידיים הקפואות שלי
את נעלמת, נאלמת...
|
זיוף ואמת
אשמה וסליחה
אבדון וגאולה
אהבה וריחוק
אושר וכאב
|
כל העשן שמסביבי
שורף כשהעיניים פקוחות
שורף כשאני חי
הייתי עוצר הכל לו רק יכולתי...
|
בטירה חשוכה מוקפת חומה
יושב האביר עם שריון מפלדה.
הלום קרבות ומעוטר צלקות
כבר לא מעוניין לצאת ולחוות.
|
נכנס למיטה מתכסה בשמיכה
"השעון מכוון אל דאגה"
בודק שוב פעם אחת אחרונה
"תירדם מהר יש מחר עבודה"
|
זה אני או אתה, שנמצא עכשיו בראש?
אני לגמרי לא יודע
אתה כלל לא מבולבל
איפה אני מתחיל? היכן אתה נגמר?
אתה כבר גמור... ואני? עוד לא התחלתי.
|
הנשימות קצרות
הפעימות חזקות
העצמות כבדות
העיניים דומעות
|
תישן, ילד שלי
אמא יודעת שאתה שבר כלי
|
|
|
באתי לכבלים
אמרתי להם יש לי
רעיון גדול,
ענק, גאוני!
"מה?"
שאלו.
והתחלתי במצגת:
מכירים את המסך
הזה בנתב"ג, זה
שכל מי שמגיע
לארץ מצולם שם
ומוקרן לאולם
מקבלי הפנים?
איזה גדול זה
יהיה אם זה יהיה
ערוץ בכבלים
נטבגTV
הם אמרו לי שאני
אתכנן לוח
שידורים לקיץ
אבל שיהיה
אינטראקטיבי
בני סלע, חי
בפלורנטין חולם
על ניו יורק
סיטי...
ושר שירים... מה
לך עשיתי...
לה לה לה לה לה |
|
