[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נעם פרידמן
נגמרתי


אל היצירות בבמה האהובות על נעם פרידמןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נעם פרידמןאל היוצרים המעריכים את נעם פרידמן
"נעם היא
היא כמו ילדה קטנה שמחכה שימשכו לה בחוט הזה שהיא כל
כך מפחדת למשוך בו לבד. מלאת אג'נדות ומחשבות
פסימיות על עולם חיובי היא יושבת בנקודה שלה
ומתפוצצת מכעס בכל פעם שמישהו מעז להתקרב ואז לוקח
צעד אחורה. כי היא בחורה נעם, היא בחורה שמאד איכפת
לה מהכל ובו בזמן לא איכפת לה יותר מדיי משום דבר,
היא עושה הרבה ובסופו של דבר אם לומר את האמת יש לה
נטייה לחזור לאותה נקודה. היא צריכה תעסוקה נעם היא
מחפשת תעסוקה בנרות והיא נוטה להתנהג כמו ילדה
מפונקת שרוצה הכל אבל לא באמת יודעת מה היא רוצה.
נעם היא בחורה שמפרקת מהר יותר משהיא מצליחה
להרכיב.

אבל היא אדירה נעם.
באמת, לא הייתי אומרת את זה על כל אחת, ויותר מזה,
לא הייתי כל כך דואגת לכל אחת. היא מזכירה לי אותי
בהרבה שטויות והרבה מילים והרבה שתיקות ועוד כמה
פסקאות, פה ושם,
והיא
מאמינה שברגע וימשכו לה בחוט הנכון הזה הכל יראה
אחרת. הכל יהיה כמו שהוא אמור להיות כמו בסרטים כמו
בראש שלה כמו שאמרו לה שהכל יהיה. זה הכל בראש של
נעם, את תראי הכל עוד יהיה פחות או יותר בסדר."

(ענבל עזרן)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אלגוריה
האמת שבצורה שבה אדיסון נוטה לספר דברים אתה לא ממהר לשאול
עוד. אתה הכי רוצה לשמוע. זה מה שיפה באדיסון. בנוסף על השיער
שלה או השפתיים או הרגליים. אתה תמיד רוצה לשמוע. אבל בצורה
שבה אדיסון נוטה לספר דברים אתה לא ממהר לשאול עוד. אתה מחכה
שזה יצא לבד.

חוסר אונים
אוולין לא מבינה שהעולם קשוח מדי לאחת כמוה. שאחת כמוה, כזאת
אוולין כזאת, צריכה לעשות מאמץ קצת יותר גדול מהאחרים.

אורבני
תשבי תשבי זה יקח זמן, הוא הוסיף, סססעמק. אחר כך השתיקה
המבלבלת כבר חילחלה עמוק לתוך ספות העור המטונפות ולא היה שום
דבר לעשות נגד זה.

פואנטה
הוא ניסה להיזכר בעצמו בגיל הזה. עובד בשתי עבודות בשביל להביא
כסף להורים. בונה בניינים ביום ומפנה שולחנות בלילה. הוא נזכר
בבת של הטבחית באחת מהמסעדות העלובות שעבד בהן. היה לה עור עבה
וחלק, וריח חם כמו של מאפייה.

סמים
אבל הוא אש קטנה, איידן, הוא אש קטנה, ואם תנשפי חזק הוא רק
יכבה וילך להאיר במקום אחר.

ייסורים
ואז כאב לה רק קצת, אבל היא נאנחה כמו שהוא אוהב, ואז הוא לחש
לה באוזן כמו שהיא אוהבת, ובסופו של דבר כשהיא הגיעה להסכמה עם
הגוף שלה כל מה שעבר לה בראש היה כמה שלא אכפת לה מה יקרה מחר.

געגוע
אלן היה מצליח לראות איך משהו נגמר עוד לפני שהוא התחיל. הוא
היה כותב על רגעי נצח ועל קדושת הפעם הראשונה. הוא היה מנגן
אותה. אלן היה מלחין ומנגן אותה. הוא היה מתיישב על האדמה הזרה
והקפואה שבמרחק עשור ממנה ומנגן אותה בשעות הקטנות ביותר של
הלילה.

ייסורים
אמריקוס היא ילדה מתקלפת עם זיכרון של פילה היא חוזרת הביתה
מתיישבת בחדר והעיניים שלה תדמיינו כוסות זכוכית מתנפצות על
הרצפה במסעדה הן מתנפצות על הקירות היא מרגישה בגרון כמו
חתיכות ציפורניים היא חצי מה שהיא הייתה וחצי מה שעוד לא קיים.

מלאכים אלוהים והשטן
את הרגעים שבין לבין אנאבל לעולם לא זוכרת. היא זוכרת את
התהייה המנפצת חלומות שלה, לפני המראה, עירומה לגמרי. היא
זוכרת אותה כי היא סוג של הבטחה, של חוסר שפיות, של טעות
מלחיצה, של אובדן.

סוריאליזם
באיזה שהוא מקום הוא יודע שהוא קצת דפוק, אבל כל עוד התדמית
שלו נשארת יבשה הוא לא מפסיק, וזה גורם לו להרגיש טוב עם עצמו.

מוסר השכל
ארט מסתכל על עצמו מסתכל במראה ומה שהוא רואה מבפנים ומה שנגלה
לעיניו לא תואם בכלל. זה לא שהמראה שלו סותר את האופי שלו, כי
בנקודה הזאת זה דווקא די מדוייק. זה פשוט שהוא היה נורא רוצה
להיות סוג אחר של בן אדם וכשהוא עושה חושבים על מי שהוא כרגע,
הוא מבין שהוא ל

כמיהה
אריק לא עושה סתם, אריק תמיד פוגע. "בעיטה חופשית של אריק זה
95% גול," וזה רק מה שהחברים הטובים שלו אומרים. מי שמכיר את
אריק יודע שהוא לא מתאמץ הרבה, שזה בא לו בטבעיות, שאין מה
לעשות אבל הוא כזה, ושזה באמת לא סתם, ושמי שממעיט מערכו סתם
מקנא.

זכרונות
"הגוף שלך עשוי מתשעים אחוז מים," "שבעים לא?" אני מתקנת.
"שבעים, תשעים, הרוב מים. כשהירח כל כך קרוב את יודעת מה הוא
עושה לים. הגאות והשפל? תתארי לעצמך מה קורה לך בגוף, אם את
שבעים אחוז מים."

אנחנו תמיד מכינים תחפושת לפורים הרבה לפני החג. ככה תמיד אני
מצליח להשקיע ולמצוא את כל מה שאני צריך בחנויות. אמא אומרת
שברגע האחרון נשארים רק האביזרים שאף אחד לא צריך. ובגלל זה יש
את הילד הזה מהבית ספר שלי שמגיע כל שנה עם פאה מוזרה ואף
מפלסטיק, ואומר שהוא

ייסורים
בן אדם אוכל את עצמו לפחות פעם בשבוע. הדוגמה הכי שכיחה היא
לאחר פליטת פה שלא במקום, או בחירת מילים גרועה. במקרה שכזה
מהירות האכילה היא הרבה יותר מהירה, אפילו רק דקה שתיים. אבל
הסדר לא משתנה. בן אדם לא בוחר את הסדר. הסדר נקבע לבד.
בטבעיות. בתדירות שבן אדם א

אהבה נכזבת
"עוד ראיות," אני מסננת מתחת לנשימה ועוצמת עיניים חזק. על
המסך השחור הזה שמאחורי העפעפיים שלי מתחיל לרוץ הלילה האחרון.
אני פוקחת אותן מהר. השמשה הקדמית מקושטת טיפות ומאחוריהן אני
רואה יום חדש. עם זה אי אפשר להתווכח. היום הזה התחיל ואני
כאן, שוב, כאילו עונה


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
אני אקח אותך לאן שתרצה

אודה
אלפונסו אקרא לך
חי ונושם בין קירות חדריי
במרוצת השנים
דוהר כסוס הרבעה

יחסים
אתה ואני
עם מפה על שולחן ושנת צהריים
כמו ש
אומרים שצריך לחיות

מצב
אם היו לי מילים אז כבר הייתי מזמן
אבל אסור לי לחשוב

חלום
בחלומות שלי עליך
אתה מוחשי עד לרמה ש
אפילו כאב
לא יכול לתאר

ארוטי
תבוא אלי על ארבע
מוכן ומזומן להכנס אחד
לצאת אחר

אלוהים
אני רוצה את זה
ואותך בחולצה סגולה בשבת בבוקר
רק אחרי שתשים לי אמת בכיסים

וידוי
אני שוב לבד במיטה
הבעיות נכלמות אל מול אדי הנעורים שמשספים לי את הדעת

ביקורת
האידיוט ישב בצד
ובכה על דברים רבים שנשפכו
על הדמעות שהוא שופך
אף אחד לא בוכה

הרהור
על חרדות וסיוטים ונבואות שמגשימות את עצמן

כמיהה
אני מתחננת לאלוהי הבלוז שתכתוב עלי שיר
אני מתחננת לאלוהי הפיזיקה שתבין שאתה נמשך רק אלי
אני מתחננת לאלוהי ההומור שתתעורר מזיע
ותתיישב במיטה

גורל
חס וחלילה חס ושלום שלא תמעד לתוכי ולא תדע איך לצאת

בדידות
כואבת
כל פעם
כאילו היא הראשונה

ארוטי
אני חושבת שצריך לדבר על זה
אני ממש סבורה שצריך לדבר על זה
אתה יודע מה, לא נדבר על זה
בוא נעשה את זה

אהבה
תנוחה יותר נוזלית מזאת יצטרכו להמציא
קטונתי מלכתוב עליך
לא היה לי זמן
ואמצעים

רומנטיקה
ואין כאן ולו מקום אחד קטן
פינה חשוכה לוויכוח או
נגיעה רכה של ספק.
זה שקוף וזה ברור וזה מובן מאליו

ארוטי
עזוב אותך הכל
מספרים בעמדת מחשב
ואנשים עם טלפונים שבורים או חבילות לא מספקות
החבילה שלך מספקת מספיק

בדידות
לעת עתה
אתה
עוטה אותה
כמעטפת.

כעס
שום דבר לא משנה בינתיים
אני שמה זין
פי, כמה קל להתחבא מאחורי עיניים כחולות

כעס
לזיין לך את הצורה
לשרוט לך את החיים
ולא לרצות לראות אותך יותר

הרהור
בצורה שבה
עלים מונחים על עצים
ונושרים לאדמה

גורל
אני מבטיחה לך
אם תיפול עלי
להחזיק אותך כזאב על גבי
בעיני סערות למצוץ מדמך

יחסים
והיו לילות קיץ בעיר
קפואים מרוב שלא היית

קצרצר
אני נעה על שני צירים

געגוע
אני נותנת לך בלי להלקות
רק נותנת
תיקח
רק תיקח

תחושתי
אתה עושה את זה שוב

כמיהה
תתפשט ותעמוד מולי
עירום
ותענה לי על כל שאלה ושאלה
שאזרוק עליך ממרחקים
ותהומות
ושנים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
לאט לאט החדר סביבי נמס. כל הצבעים מתערבבים יחד ונוזלים על
הרצפה. קל לי לשקוע בתוך כל זה. קל לי להיות חלק מתוך הציור
הזה. אם אמס אולי ימסו גם כל המחשבות. אולי ימסו כל התחושות
וכל הכאב ראש הזה.

הרהור
כשמתרגלים לדבר מסויים הכל מרגיש פשוט יותר. אתה כבר לא טורח
לשאול שאלות, כי אתה יודע שלא תקבל תשובות. ועם הזמן כבר פחות
אכפת לך.

הוא ואני
יש חלק נורא יפה על כביש שש שנראה כמו ארץ אחרת. אחרי הגשם
השמיים ממש בהירים ואת העננים מייבאים במיוחד מתוך ציורי שמן.
אם מושכים חוט לא נכון כשעומדים מול תפאורה שכזאת, הלב נשבר.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
יש שמועות. על איך שהבתולה הכי גדולה היא זאת שהמציאה את הסקס.

גרייס הגיבור היה פחדן גדול. הוא היה מזיין כמו חיית טרף אבל
בליבה שלו היה פחדן.

והביקורות יהיו טובות. וידברו רק עליך, ועלי.

אני רוצה להיות לך למוזה.




-מה זאת אומרת
"שביתה" ?





קומיצה מציק
לפרוצה אקס-
קומוניסטית באחד
במאי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 57520. בבמה מאז 13/4/06 1:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנעם פרידמן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה