|
.הוא הגיח לעולם בתהליך ביולוגי כך אמרו לו למרות
שהוא תמיד שמע ליחשושים על חסידה, הוא כותב מאז
שלימדו אותו וכנראה שמי שלימד אותו היו החרטומים,
מאז עברו שנים ויש לו מחשב עם אינטרנט אז הפיתרון
הפשוט היה לעשות דף בבמה החדשה.
"אם אלוהים היה רוצה שבני האדם יכולו לעוף הוא היה
נותן להם כרטיסי טיסה."-טרי פרצ'ט.
"אם כל נער היה מתיידד עם ספרן, מורה לטבע ואשה
גבוהה וסלחנית העולם היה נראה אחרת" עשו/מאיר שלו
"אבל אני א רוצה להסתובב בין מטורפים," העירה אליס.
"אין לך ברירה," אמר החתול:"כולנו מטורפים כאן. אני
מטורף. את מטורפת." אליסה בארץ הפלאות/לואיס קרול
הם הביטו בהודעה הסופית של אלוהים...אנו מצטערים על
התקלה היה כתוב בה היו שלום ותודה על הדגים/דאגלס
אדאמס(אני מצטער שזה לא הציטוט המדוייק)
"לקחת את החתול אבל שכחת את הגמלים."-הבילויים/אין
בגטים בגטו.
כמובן שבכל ריל טיוי סידרנו גם פה חדר צדדי שכולם יסברו את
עצמם:
י"א שני: הי"א השלישי כל הזמן מדכא אותי אני לא יכול איתו ומה
זה היה הריב הזה איזה מעצבן יווווווו איזה חדר מדהים שווה
לצבוע אתו בוורוד מתאים לי (צובע את כל החדר בסגול זוהר)
י"א ראשון: אך סטורצ
|
מה אתם מצפים מסיפור שמתחיל בכותרת אין לי מושג?
|
במקום אחד לא רחוק מכאן גר בחור אחד די בודד. עוד בילדותו אמרו
עליו שהוא שונה מה מוזר הוא בבגדיו, בהליכתו ובדיבורו. לפחות
שכל בראש יש לו אולי על זה אפשר לסמוך. כעבור כמה שנים פיתח
אותו בחור מודעות ואידיאולוגיות בחר להתעלם משכלו ולשקוע
בנפשו.
|
טפטוף מים מתמשך באיטיות העיר את הדמות הראשית, בשבילה אחרי
לילה ארוך שהיא בילתה אתמול הטפטוף היה כמו עינוי סיני.
|
אני אוהב לעשן את אוויר פה מעין שילוב של עשן הארובות, עם
נוזלי חיפה כימקלים וריחות הקישון שפשוט טובים נגד המערכת
החיסונית הזו שנולדתי עימה.
|
ביום של האפוקליפסה קמתי מאוחר, זה לא היה משהו רציני, במילא
לא תכננתי כלום לאותו יום.
|
אומנות היא ליצור תרבות שונה
|
נכתב ברגע קשה בהשראה לערבי במה
|
"אוי נו באמת, לא יכולת להיות יותר מלודרמטי ופחות עם רפרנס
לנסיכה הקסומה?"
|
אדם נכנס למשרדו של פסיכולוג מפורסם, הוא נראה לא ייחודי בכל
מובן המילה
|
היא קמה מהמיטה לבשה עליה את שמלת האתמול ויצאה בלי להגיד דבר
|
שטיח הכניסה שלנו אמר לי פעם שכואב לו כשדורכים עליו, אבל
ידעתי שהוא סתם מתלונן סדרתי, כי עשו אותו מעשבים שוטים.
|
וככה שאני עומד על הבמה מול הקהל עם הגיטרה מתחילה לנגן וכולם
מרעים ואני מתחיל לשיר.
|
היא הזמינה בירה בכוס של שתי ליטר. לעזאזל חשבתי לעצמי הבחורה
הזאת היא פשוט התגשמות פנטזיה ילדותית שלי
|
הוא הדחוי, המוזר, השונה, האינדיווידואל, המכוער, השונה החרא
והבחור הכי נורמאלי שיש.
|
"אני אומר לך, אם לא היה מיץ פטל, סליחה אדוני, אל תתערב, אז
אמרתי לך, שושנה כמה שנים לא ראיתי אותך, גזברות הגזברה
שלום..." זה מה שאמרו במערכת הכריזה באותו רגע
|
ארבע קירות ותיקרה, ריצפה מלאה מרצפות, 20 במאוזן 60 במאונך
|
אחרי כמה צביעות, השחור התפטר והלבן התאבד. לא נותר עם מה
לגוון. בבית המשוגעים ברחו כולם, ונהיו פילוסופים וראשי איגוד
של הבניין. בכל אופן, אחרי ויכוח חסר משמעות על שלום, שנמשך עד
ששתי המתווכחים נהיו שלדים עם לסתות זזות. בחדר עם כריות,
בנאדם בסוודר לבן ארוך
|
זה היה אמור להיות עם סוגריים בלי החמור!
|
הייתי רוצה להקדיש את זה למישהי אבל אין.
|
"הקשיבו ואף האזינו לבולינג פור סופ! מקום זה עליו אני אעמוד
יהפוך לקניון ביום מן הימים, וכל הפרחות, ערסים וסנובים עם כסף
יוכלו לקנות בפוקס. אני הנני רק עובד נאמן לזה שמעליי; הבעיה
שאין כזה דבר, חוץ מטנצר, שהוא מחשב קדוש".
|
שירו עצוב, מר ומתוק על חייו, אהבתו וראיית עולמו.
|
ניק הכין לעצמו כוס מריחואנה וגלגל לעצמו סיגרית ערק.
|
נפלתי, או שהתרסקתי. האמת לא אכפת לי. הכול מסביבי בליל של
מילים בלתי אחריות, חצופות, מתארות מה יעשו אם רק ארצה להאמין,
להבין, לדעת, לצעוק ולברוח.
|
תמיד רוצים
תמיד צריכים
תרבות צריכה
|
גרים בכיף
חיים בקיר
יוצאים החוצה
כדאי להיחנק בפנים
|
שיר על ארמדיל
זה יהיה כביר
|
אז אסכם בכך
שאני שמח שפגשתיך
|
don't fall in to the pressure
don't run away from your fears
don't fall in to the pressure
they just want to break you
|
Judith play base guitar
She wants to take it very far.
She takes her case
And going to a better place
|
He will kill himself tomorrow
He will go to a world of suffering
Mach more that was in is life
|
Everyone want to be a rap star
A rock star
A someone
That everybody'll know you
|
לכולם אותה דעה
לכולם אותה הנשמה
כולם רובוטים חסרי בינה
|
חכיתי רבות אליך -
אך את לא הופעת.
היכן את כעת?
|
כתבתי שיר על אוונגרד.
כדי להראות -
כמה אני קונופורמיסט.
|
כשכבר אין מה לומר
והכול אותו דבר
יש מילה אחת
שמשנה הכול
|
אולי מחר אני לא אצרח
פשוט אהיה בשקט רק איתך
ואולי לא יהיה לי כל כך רע
יהיה בסדר, ממש לא נורא
|
המצב לא כה נורא
כפי שזה נשמע מפיך
|
ברור שאחכה
לא לשניה או דקה
|
כול עולמך נחרב
וכלום לא נשאר לסמוך עליו
וכול מה שהכרת וידעת נעלם
|
אי שם בים
צף לו אי קטן
רחוק מכל הדברים
|
מלודיה שקטה -
תלווה אותי עכשיו.
זה שיר פשוט -
על אקורד מאוהב.
|
אין לי רעיון מה לכתוב
הכול מעורפל בראש
ראשי ריק ממחשבה
|
סוכנים רוסים ללא מבטא
עשו בבוקר את אחותך
אין מה לעשות
|
אני אפילו לא אתאמץ
תמיד רציתי לכתוב שיר עם מילה אחת
שלבקת
|
אני מוכרח להפסיק עם עצמי
אמר הפילוסוף לרדיקל
זה בלתי אפשרי
|
יושב בפינת חדר
בודד ומנוכר
כל כך קר עכשיו
|
רק לראות אותך מחייכת שווה הכול
הוא גורם לעולם להיות קיים רק בשבילו
|
הדם השחור נשלח לאדמתנו לגרש את כל האויבים מלמעלה.
אנו משלמים בדם בנינו בשביל דעות עתיקות
|
אנשים בורחים
כי הם אמיצים
ופילים מרחפים
משום שנמאס להם ללכת.
|
שאלו אותי:
"האם אתה עדיין כותב?"
|
רואה את העולם דרך מסך של ערפיח.
נוף לפה ונוף לשם.
רואה קבלת דרך
מכיר את דרכיה של ארצי הקדושה.
|
לחיות בדרך הפילוסופית
לנשום בדרך הפילוסופית
להרוג בדרך הפילוסופית
להיות בדרך הפילוסופית
|
לא משרע זה
ולא כלום זה הכול
ושום דבר זה לא רק חלום
|
אטומים לחלק שלנו
אטומים לזה שכולנו פתוחים
למשהו אחר שכולנו מחפשים
|
מלים בלי משמעות
מתחברות למשפט מטופש
תמונות מוזרות
יוצרות מציאות מדומה
|
זה לא קל להיות בחור עצמאי
אין לך זכות להיות נורמלי
והחיים מתחילים ונגמרים בשנייה
ואתה עדיין עסוק בלמצוא בחורה
שתעזור לך למצוא את שפיותך שנגמרה
|
תופעות לוואי
טעם לוואי
חומרים משמינים
חומרים מגעילים
|
השקט שלפני...
ואחרי שהכול נגמר
משהו ממך נשאר
כי עברת דברים קשים
|
יש ריח של גשם באוויר
תחושה שקשה להסביר
אבל זה מגיע זה קרב
היום מתחיל
|
אם היה לי
אומץ ללטף את שיערך
|
הם שאלו אותי מה קורה בכוכבים
אמרתי למי אכפת
וקפצתי לתוך כת
|
ראו נא אדם חדש בא
כמה הוא עצוב הוא בבדידותו
הולך לבד לכל מקום
|
תקוות מושלחות לצד
אף אחד כבר לא יאהב
לא צריך לחשוב
|
אולי היית רק חלום
פנטזיה מתמשכת
של אהבה בלתי נגמרת
|
משייפת את לבי
כמו משייף על עץ
כדי שיהיה ישר ויותר יפה
|
כל טיפה בודדה
מזכירה לך אותך
כל גשם
מזכירה לך את בדידותך
|
הטוב תמיד ינצח את הרע
ואז הכול יהיה נפלא
במוח של הילד
כולם יחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה
|
אתה לא נולדת כאן
אז אתה דחוי
אתה לא מקובל
אתה נושם אבל אין זאת זכותך
|
רציתי אליך כמו כולם
אולי את לא הדבר המושלם
אבל זה מספיק בשבילי
|
יש לי המון דעות
שבגללן אני חוטף מכות
|
זקוקים לחזון
צריכים מושיע
הנה הוא בא
זה כבר מגיע
|
אחזק את עצמי בזיכרונות
ומילים שעושים לי תחושות
של אושר
|
תמיד יש אור
גם אם יש הפסקת חשמל
הנפש תמשיך לנשום
כל עוד יהיו לה רגשות
|
לפעמים יש שואה
והחגיגה נגמרת
כי עוד צלחת נשברת
|
כשאת לידי
אני יכול להשוות את הרגע
לפריחה באביב או לגשם בחוץ כשחם מבפנים.
|
אני בכלל לא יודע מה זה טיזר
איך כותבים בקצרה על יצירה
250 תווים שזה כולל רווח
אה טיזר זה מעצבן
|
ככבשים לשחיטה
הלכתם בשאננות
הקשבתם בהערצה
|
איה את כעת מוזה?
או, היפה בלילות.
מרקדת לך כעת -
על שאר הלבבות.
|
קליפות שום בחליפה
חיוכים מאוסים
|
עדה, נפגשנו לפני שלוש שנים
ומאז השתנו קצת פני הדברים
גידלתי שיער, גבהתי קצת
ואפילו התחלתי להתגלח
|
יצאתי למסע בעקבות נפשי
עד כמה שזה נשמע טיפשי
לקחתי רק גיטרה ותמונה שלך
שיהיה לי לרגעים הקשים
|
שלח עכשיו לכל מכריך
וזכה לחיים ארוכים ומאושרים
זרוק עכשיו ותמות עוד כמה שנים
|
לטפו את האגו
של מנהיגכם הדגול
אתם הרחק מביתכם
בשמו תנקבו את דמכם
|
זה היה בלילה קריר
הם עמדו שלושה (אפשר יותר) כל אחד מועמד
בצעקה אחת הם התחילו
|
בממלכה חשוכה
סגורה בחומה
יצאו למשימה
להציל את הממלכה
|
לאט לאט הם נאספים
אחד לפוזה
השני לאחרי
ההוא למקודם
|
בשקיות הפתעה
אנו הולכים
לכיוון הערפיח
|
כולם טועים
כולם תוהים
מה המשמעות של החיים
אבל יש יותר מזה
|
נדקרתי משיח קנאביס
עכשיו אני מריח צבעים
רואה צלילים
והכי גרוע קורע מועדנים
|
באנו הנה
לבנות ולהיבנות
כמה נפלא שאין כבר אוויר.
|
נמצא בחדר לבדי
מדמם למותי
מצפה כבר לסופי
הרי כבר אין לי אף אחד
|
והעולם מסתובב על צירו
והעולם מסתובב על צירו
והעולם מסתובב על צירו
|
חשכה אופפת אותי
עד מתי אני אחכה
לאותו מושיע אותה תקווה
מתי אצעק את צעקתי
|
איפה את עכשיו
אהבתי אשר הבטחת
ביום שני לי
ושום דבר כבר לא נותר
|
סוף
אין יותר על מה לדבר
ואין מילים נוספות
נגמר כל מה שהתחיל
|
אני מתפטר אמר הנשיא
ארצות הברית נפלה צעקו כולם
וברחו כמו בכל סרט אמריקאי
|
נגני לי גיטרה
תייפי את מה שעצוב
נגן לי פסנתר
על תפילותיך שמזמן כבר כבו
|
סנדכלב השפיצוניק
בשרותה של המלכה
יש מזימה יש בעיה
של תה צמחים
|
עוד סיבה
הכתובת הייתה על הקיר
|
יש ערימה של זבל
בצד של החדר
אני מחפש לי שורה
|
עתיד עבר
ועכשיו כשהכול מסתדר
אתה יודע שאין זמן
אתה יכול לסדר הכול
אבל לא מסוגל
|
הייתי רוצה לתת לך את הירח ואת כל הכוכבים אבל אינני יכול
הייתי רוצה לקנות לך פרחים ומתנות יקרות ערך איך אינני עשיר
הייתי רוצה להגיד לך את כל מה שאני מרגיש אך איני יכול להתבטא
|
יושבים להם שם
בתוך מקום דמיוני ומנוכר
ומתקשרים עם העולם
|
מחירונים בשוק
הכול היום בזול
האוויר בחינם
היי ילד אל תשאף את הכל
|
אור השקיעה
צובע את חיוכך.
|
הנחה אותנו במסעך
אל ארץ חדשה
לפלוש ולבזוז בשמך
|
ובשביל זה להקים מדינה
בשביל זה לנופף בדגל
בשביל זה לשיר את התקווה
בשביל זה לרקוע ברגל
|
גלידה בטעמים
ילדות פשוטה
חיבוקים לכולם
מוסיקה נעימה
|
פורט אני על מיתר הכאב
עם אצבעות הזיכרון
שר אני את פזמון הדיכאון
|
נותרתי לבד
עם גיטרה ביד
ומזמור על דרך נשכחת
ועוד אקורד
מתנגן ועובר להיות צליל ממושך.
|
פופ אפ נחמד
בא לבקר
הביא איתו חבר ועוד חבר (ועוד אחד קיבינימט)
אולי תבואו ביום אחר
|
יושב מול המחשב
יושב וחושב
על מה לכתוב
אינני מוצא
|
השריטה הראשונה מסמלת
כול מה שהיה
שהציק לך שהפריע לך ששיגע אותך
|
בכולם יש שלמות
אבל יותר נוח להסתכל על הריקנות
בכולם יש שלמות שלא תתואר
אבל כולם רוצים להרוס את זה לעצמם
|
ניצוץ של שמחה
מפלח בשפתייך
זיק תקווה
|
ואם רק יכולתי לכתוב תו שבור
אז לכולם היה ברור
שצלילים הם במחשבה שלהם
|
תקווה תקועה
מחווה מתעצמת
מישהו מת
מישהו נולד
|
התגעגעתי אליך נורא איך שנאלצתי לעזוב.
|
זהו. נמאס לי מהדפיוצר שלי, נמאס לי מעורכים מעצבנים שמאשרים
בקלות לכל העורכים או לקבועים בשניות, כשאני צריך לחכות חודש
בשביל אישור לשיר.
|
את שתמיד היית שם פתאום נעלמת לי מהחיים? את שתמיד עזרת פגעת
בי בעצמך בכולם. השארת אותי עם פצע בתוך הלב והמון דמעות יבשות
שפשוט לא רוצות לצאת. פעם כדי לברוח הייתי שוכב מול הטלוויזיה
רואה את השטויות שלי, אחרי זה היה את המחשב, שבו גליתי את הצט
שבו פגשתי אותך.
|
ימים קשים עוברים על כוחותינו
|
אני יושב לי מול מחשבי וחושב על מה לכתוב.
|
הוא לא היה אחד מהמקרים האלה בבית חולים שרק היו צריכים אישור
להוצאת מכונת ההחייאה.
|
אני, אני בחור שיגרתי כזה, אני נושם, אוכל, שותה, ישן ככה זה.
אחרי שאני מבצע את כל החובות הקטנות, אך פרקטיות יש לומר, אני
גם עושה עוד דברים שגרתיים שהרוב עושה.
|
יש לי שאלה קשה, למה? למה לעזאזל אני צריך לחיות בעולם כל כך
עלוב ופתטי שעושה הכול כדי שרק הוא ישאר כמו שהוא מלוכלך מזוהם
גרוע ושאנחנו נפנה את הלחי השנייה ונבקש עוד אפילו נתחנן לזה
למה לעזאזל אני צריך לנשום ריחות של זבל צואה ועוד כמה דברים
שמגרים אותי ללכת
|
מרואיין א'- אז ככה הכול התחיל ביום ראשון 7 ושלושים וארבע
בבוקר הלכתי לתומי ואז החלקתי וראיתי ממה התחלקתי
קריינית- ממה התחלקת
|
לומר:או קיי אתם יכולים לצאת מפריז.
אחות שלה: מה קרה לומר?
לומר: נעלמה לי אגורה.
עומר בן שרון: שיט ואני קיוויתי שזו תהיה ישיבה סתמית שלא נעשה
בה כלום ונבזבז את כספי המיסים.
|
רחבה גדולה, קבוצה גדולה של אנשים במדי ט' עומדים בדאבל יו (W)
מדוגמנת. לתוך הפריים נכנס מישהו עם נעל אחת על הגב חצי קצף
גילוח על הפנים מכנס לא מכופתר ממש וחולצה מדובללת. כולם
נותנים לו הקשב. הוא מתקרב לדאבל יו עובר ליד כולם ומתחיל
לצעוק.
|
מנחה - מדוע ה?
מתומדד ים - מדוע ה מה?
מנחה - נכון מאוד. זכית באגורה קנדית שלא תעזור לך בכלום
(סליחתי הכנה לקנדים).
|
קול בטלפון: שלום אנחנו מהשב"כ (אני יודע שבפנטגון זה יותר
רציני אבל אני לא יודע לכתוב באנגלית) בחרנו בראש שלך לשימוש
כחדר אטום בזמן שכדור הארץ בסכנת הכחדה מקווים שלא אכפת לך ואם
אכפת לך נשתמש בכוח (ניתוק).
|
אחות - אמממממ טוב, מה גורם לך לחשוב שאתה משוגע?
לקוח - אני הגעתי לבית חולים ואמרתי שאני משוגע זה דבר די
פסיכי לעשות.
אחות - לא, האמת אדוני זה מעשה אידיוטי, לא פסיכי.
לקוח - רגע, את קראת לי אידיוט?
אחות - לא לך אדוני, למעשה...
|
בפינה של הרחוב, קצת לפני הסמטה, יש בחור אחד שמוכר אושר רגעי,
הוא מכריז על כך כל רבע שעה.
|
זה אומנם סיפור מלא אבל הוא צריך שינויים
|
מחפשים עובדים חרוצים שאפתנים לעבודה בחדר אוכל. יתקבל כל מי
שאין לו חוש ריח.
בת מזל דלי מחפשת סמרטוט להכיל בו אותה.
בן מזל תאומים מחפש פסיכולוג לטפל בפיצול אישיות שלו.
בת מזל עקרב מחפשת מישהו לדקור אותו ושהוא ייהנה.
|
"תכתוב" היא אמרה לי. "אבל אין לי שום רעיון" התלוננתי אני.
"תכתוב!" היא דרשה. "אבל אינני מסוגל זה עדיין בוסרי צריך
להבשיל ולחכות" אמר המבקר שבי.
|
|
|
ידעתם שאם
כותבים בועז
רימר הפוך
ומוסיפים ג' כל
אות שלישית
מקבלים- רמיגר
זוגעב ?
קומיצה- חוקר
השפה המיותר. |
|
