|
יום אחד יגיע זמני ללכת,
ואז ילכו אחרי כולם,
יגידו "איזה צדיק נגרע מהעולם"
ואני,
סך הכל רציתי לכפר על העוולות
שעשינו כולם.
|
שתיים עשרה, חצות.
פעמון יתום מצלצל צלצול אחרון,
תריסים נעצמים בפיהוק סופי.
שקט.
|
זר פרחים,
מונח על קבר אלמוני
על פני מצבה טריה.
|
זו את,
שחייבת לנטוש כל דבר,
|
יש לך אהבה שבורה,
אהבה שכורה,
כשאת לא מבוסמת
שרועה שם בפינה.
|
יקירתי,
כבר אמרתי לך מזמן
|
הכדור הזה יציל אותך ממוות,
זה יסיר לך את השומנים בדם.
הכדור הזה יסדר לך את הטסיות
|
בכל פעם כשחולפת שנה,
אתה מוצא את עצמך
מוקף יותר ויותר באנשים צעירים
שלא היו שם
כשהעלטה ירדה
שלא חוו את ההלם
כשרעדה האדמה.
|
אל תדאגו לי, אני לבסוף אנצח
גם אם גופי ירקיב ולשמיים יעלה הריח,
כאשר אמות ואעזוב כאן בעתיד
אטול עימי את הבן זונה, תיפטרו ממנו לתמיד
|
לפעמים אני מרגיש כמו פרח
פורח ונושם
|
בן יהודה.
שעה שלוש,
צהריים.
|
|
|
יאללה, משחקים
'שבע בום?'.
אדולף |
|
