|
אני נזכר, לפעמים באותו יום קיץ, איך ישבתי שם
|
איך, בשם האלוהים, נרצח בן אדם?
|
האדם:
''מי אלה?
מה הם רוצים?
|
את הסוד ואני:
לא מטיילים
לא מסתובבים.
את.
הסוד ואני.
|
מתוך הלב,
בכאב,
עוד חתיכה קטנה הוצאתי.
|
|
|
בדיחות שואה זה
כמו ילד קטן
שנוגע בגדר
חשמלית -
פרובוקטיבי,
עצוב ועם זאת גם
עושה נעים. |
|
