כמה מילים על עצמי.
כמה?


מחייכת על פי רוב
לפעמים גם שרה בשקט ברחוב
לשרוק לא כל כך יכולה
בסך הכל עוד בהתחלה
גרתי שם ושם ועכשיו שוב פה
ועדיין מתגעגעת לשם.
לומדת לתואר ראשון, או לפחות מנסה
רוכבת על אופניים בעיר הגדולה
ומנסה להנות גם משתיה קלה




מספיק לבינתיים

כסף תקוותי כמיהה עד שמגיע לו בערמומיות הביקור התקופתי אצל הדוקטור והוא שואל בנימוס מה שלומי, למה לא הייתי כל-כך הרבה זמן. נכון, הוא עכשיו נזכר, אז איך בארץ.... אני מחייכת, עונה בנימוס וכבר ומצפה לשאלה מקפיאת הדמים

)גבר) זר לא יבין דיאלוג ש: בגלל השפתיים? ת: לא ש: בגלל החזה? ת: לא