|
בָּא לִי אַבִּיר עַל סוּס לָבָן
יוֹצֵא יְחִידָה מֻובְחֶרֶת כַּמּוּבָן
שֶׁיִּהְיֶה אַמִּיץ וְהַרְפַּתְקָן
גָּבוֹהַּ, שְׁרִירִי וְרוֹמַנְטִיקָן
|
לָמָּה שׁוּם דָּבָר לֹא זוֹרֵם???
חֲסֵרָה רַק טִיפָּה
|
לְכִי תַּסְבִּירִי לוֹ שֶׁאֵין הִגָּיוֹן
זֶה הַלֵּב שֶׁנֶּאֱטַם וְלֹא מוֹצֵא פִּתְרוֹן
הָעֵינַייִם הַכְּחֻולּוֹת שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ מוּלֵךְ
אֲבָל לֵב פָּשׁוּט יוֹדֵעַ יוֹתֵר טוֹב מִמֵּךְ..
|
|
|
אמש הפלצתי כנגד
המאוורר.
היה כיף.
(המשפט הראשון
בספרו של אפרוח
ורוד, כפי
שהופיע במוסף
"11 פתיחות",
יום הכיפורים
2002) |
|
