|
נועה טוויגס (1985) אינה מופיעה כאן בשמה הרישמי,
אלה בשמה באמיתי, שאותו בחרה לעצמה ואליו תשמור
אמונים.
הן המילים שנכתבות,
רסיסים מערפילי המחשבה,
מטר על נהרות הרגש
|
השמיים חסרי סיפור, מזלות, מלאכים,
אך פחם שחור, או קלף חרוך מן האש,
של שמש ששקעה, וכוכבים נבוכים,
תחתיהם אני עוברת בלי הרף פעמיי
|
"אני יכולה רק לנסות, לשמר במילים את ההתהוויות, לשכתב את
פרפורה העדין של התקווה, לעצב בשפתי את הגוונים שהענקתי לכל
אשר עבר ולא עוד."
|
Drizzles falling from the sky, cascading from that great
expanse where all the pressures of the world sought
expression through the thunder's ramble and lighting's flash
|
אתה בוהה בעולמך מבעד למסך קרני שמש זהובות, מפנה את גבך אל
הצללים... חולם את חלומותיך בשעות הטהורות, השחורות.
|
|
|
פרה - את לא
אהבת שום
תל-אביבי, ברור
לך?!
זאת שאהבה את
התל-אביבי מנסה
להבין למה חברי
במה היקרים
"שואלים" זכויות
יוצר מזשא"ה בכל
פעם מחדש. |
|
