[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי נועה סתיו
:-)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היא מפנה את ראשה ימינה. ושמאלה. וכל שיכולה היא לראות זו את
אותה שממה העוטפת אותה מכל כיוון. אותו שקט. אותם מרחקים.
הדממה. אותה דממה יחודית שאפשר לשמוע רק באותם הרגעים שאחרי
הסערה, לפני שמבצבצות קרני השמש הראשונות.

התבגרות
רחוק רחוק, במקום בו נפגשים השמים והארץ עמד לו בית קטן עשוי
משוקולד...

לבסוף באמצע כיתה י', בעונת הקור, החליט שנמאס לו, שהוא מבזבז
זמן יקר- הוא ברח לתל אביב.
ישן בחדרי מדרגות, קיבץ כסף מזרים, התקשר כדי לומר שלא ידאגו
לו והקשיב בלב אטום לתחנוניה של אמו שביקשה שיחזור, שהוא חסר,
שמסוכן, שהם דואגים לו.

"שתיזכי לשנה הבאה, עד מאה ועשרים שנה"
- "איזה צווחנים" אמר בזלזול השדון.
- "לא נכון, נו שירי, תחייכי קצת, הם באו במיוחד בשבילך, לשמח
אותך"
אמר המלאך.
הם תמיד היו שם. השדון והמלאך. אחד על כתף שמאל שלי, השני על
כתף ימין. תמיד באו יחד, נותנים לי תחושת סכ




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
אז תגיד, פול,
גבר... זה נכון
שאתה מת?





ג'ון לנון עישן
הרבה סמים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 6723. בבמה מאז 8/10/01 10:51

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנועה סתיו
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה