|
על חוף בודד היא שוכבת
בוהה בעננים
מחייכת לשמיים אין סופיים
על חוף בודד היא יושבת
ובוכה,אולי כי טוב לה
אולי ממבוכה.
|
|
|
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה
(הנאום המרגש של
בועז במעמד
פסטיבל
הסטודנטים של
מינכן 1994) |
|