|
נועה (שמבדוי) נולדה ב1987 ומאז היא לא מפסיקה
לקשקש.
היא עשתה בשכל ועברה לדפים (נייר,מקוונים,טישו...)
ומקווה שילך לה.
--------------------------------
וכמובן, מי שבלי העזרה, העידוד, התמיכה, והאמון
הענקי שלה היא לא הייתה פה, וגם כישרון בפני עצמה:
http://stage.co.il/Authors/39809
-------------------------------
אבל בסוף הם יסתדרו, הם יודעים.
ושוב הים שולח לחוף את גליו...
|
זו לא אני שרועדת, זו הרוח מרעידה את כולי.
זו לא אני שבוכה, זה הגשם שוב זולג על פני.
|
ולא.
היא לא רוצה את אותו ה 'יחד',
היא לא רוצה עוד לאהוב.
|
לאהוב, ולרצות עוד.
לדבר, ולרצות עוד.
|
היום נכח העצב בדירתי.
שיסה בי את ציפורניו,
ועקר את ליבי מתוכי.
|
אושר, אושר.
אושר כזה מזמן לא הרגשתי, שמחה שלמות.
|
אני רוצה לראות אותך ישן,
אתה בטח כל כך יפה כשאתה ישן.
|
לך,
היחיד, שהצליח לגעת בי כמו שאתה נגעת, פיזית ונפשית, ברגש
ברוך. אני עדיין נרעדת בכל פעם שאני נזכרת באצבעותייך...
מתמכרת לתחושה הכ"כ רחוקה עכשיו ממני.
|
למה?
אתה שואל אותי למה?
אז אני אומר לך למה
|
אני אף פעם לא יודע מה לחשוב בצפירה.
תמיד המחשבות מתבלגנות לי ואני חושב על מה צריך לחשוב.
|
|
|
