|
נועה (שמבדוי) נולדה ב1987 ומאז היא לא מפסיקה
לקשקש.
היא עשתה בשכל ועברה לדפים (נייר,מקוונים,טישו...)
ומקווה שילך לה.
--------------------------------
וכמובן, מי שבלי העזרה, העידוד, התמיכה, והאמון
הענקי שלה היא לא הייתה פה, וגם כישרון בפני עצמה:
http://stage.co.il/Authors/39809
-------------------------------
אבל בסוף הם יסתדרו, הם יודעים.
ושוב הים שולח לחוף את גליו...
|
זו לא אני שרועדת, זו הרוח מרעידה את כולי.
זו לא אני שבוכה, זה הגשם שוב זולג על פני.
|
ולא.
היא לא רוצה את אותו ה 'יחד',
היא לא רוצה עוד לאהוב.
|
לאהוב, ולרצות עוד.
לדבר, ולרצות עוד.
|
היום נכח העצב בדירתי.
שיסה בי את ציפורניו,
ועקר את ליבי מתוכי.
|
אושר, אושר.
אושר כזה מזמן לא הרגשתי, שמחה שלמות.
|
אני רוצה לראות אותך ישן,
אתה בטח כל כך יפה כשאתה ישן.
|
לך,
היחיד, שהצליח לגעת בי כמו שאתה נגעת, פיזית ונפשית, ברגש
ברוך. אני עדיין נרעדת בכל פעם שאני נזכרת באצבעותייך...
מתמכרת לתחושה הכ"כ רחוקה עכשיו ממני.
|
למה?
אתה שואל אותי למה?
אז אני אומר לך למה
|
אני אף פעם לא יודע מה לחשוב בצפירה.
תמיד המחשבות מתבלגנות לי ואני חושב על מה צריך לחשוב.
|
|
|
'ובכן אנחנו
נמצאים כרגע
באזור הסלוגן,
אני משדר לכם
הישר מתוך
הסלוגן עצמו.
כפי שאתם רואים
אני מוקף בריבוע
שחור וכאן ממש
מאחוריי אתם
יכולים הרבה
הרבה כתום..
אנחנו נשוב עם
עידכון נוסף מיד
בהמשך...' |
|
