[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי נועה שין
עדיין מתלבטת מה לעזאזל לכתוב פה




לרשימת יצירות השירה החדשות
ככל שזה יותר קרוב
ככה זה יותר מפחיד

אולי בכל זאת צריך לעשות
כי אם לא - לעניין יהיו השלכות

אני יודעת שעדיף להרדם בשכיבה על צד שמאל

לסבתא א' כבר יש נכדים
לסבתא ב' - לא

הרחם שלי מוכן
השעון שלי מוכן
הראש שלי מוכן

הבאתי לימון
הבאתי כפית
הבאתי גם כוס מהבית

צריך לקנות עגלה
צריך לארגן מיטה
צריך להשיג עריסה
צריך מייבש כביסה

עוד אין לי שם
למען השם!

אבל כשצריך לקום
הוי, כשצריך לקום מאיזו שהיא סיבה

שלום, אני מירב
סגנית המנהל
לא, אין צורך להבהל

כמה חדרי לידה?
ואיך המחלקה?
באיזה תנוחות מותר?
להביא "תומכת" אפשר?

לא שיחקתי עם בובות
לא קלעתי צמות
לא מרחתי לי איפור
בעיקר שיחקתי בכדור

שלום לג'ינס
ידידי הטוב
אקווה שנשוב
ונתראה בקרוב

אבל יש משהו ממש-ממש קטן
שעושה אותי הכי-הכי מאושרת

ולא סתם אישה עם בטן
ואיש שסופר חודשים

לכל אישה יש כמה תאריכים
שהיא יודעת לדקלם מתוך שינה

כתבתי את הסידרה הזו במשך 40 שבועות
שהסתיימו בכמה שעות של צירים ולחיצות

מסתובב לי הראש

לא לאכול מתוק
לא לאכול חמוץ
להמנע ממטוגן
להפחית בשומן

תתמוך, תשרוך, דבר ברוך
ואת - תנשמי

אומרים שמרגישים כמו פרפורים
אומרים שזה מדגדג, מצחיק ונעים

עננים מתלחשים גבוה מעליי
אין לה דרך, אין לה ערך
היא שיגרתית מידי

מה פה קורה פה?
שבוע אחרי שבוע

איש עם עיתון
אוהב את הבוקר
המביא עימו הבטחה
הוא מחייך בלי משים
אל היום המקסים
משוחרר הוא
מכל דאגה.

הרחם שלי מוכן
השעון שלי מוכן
הראש שלי מוכן
אפילו הטבור שלי מוכן

מכל הבעיות הקטנות של ההריון
יש אחת שעולה על כל דמיון

כתם רימון על מפת פשתן
ענן אפור בין המון לבן
הוא כבר כאן

אתמול חלמתי שהיה לי ציר
ציר אחד - לא סדיר

איש שלי
נסיך שלי

בזמני הפנוי
אני אלמד צרפתית
ואחר-כך אסע לפריס
אסתובב ברחובות

לעמוד מול הראי
להביט מהצד
מלפנים
מהצד השני

"את רואה את הדופק?"
הדוקטור שואל

אני לא בטוחה
ואולי זה רק נדמה לי

מילותיך מתוקות כמו תות בעונה

הקו הכחול היה כל-כך חזק

אבל זה לא כל-כך טעים
ולא ממש טבעי

אני משתוקקת עכשיו
לצהוב, כתום וגוונים של חול

אתמול נסענו ליער והקמנו אהל
טוב, זה לא ממש יער וגם לא בדיוק אהל
יותר כמו שמיכת פיקה על עמודים

עשיתי בדיקת דם כמעט להכל

הי, אתה
עם החולצה הצהובה שמפצח גרעינים
תגיד, דיברת פעם על כדורגל עם בחורה?

אני פותחת אופנה חדשה

משחק של פינג-פונג "לא כוחות", שני מגבים מליון טיפות
אני יושבת בקהל, הכביש חסום כי עץ נפל
ובמוחי דו-קרב קודח בלי יכולת הכרעה
בין הכורח לתפקד והכמיהה אל השמיכה

אני נרדמת בהליכה
אני נרדמת באכילה
אני נרדמת תוך כדי שיחה

אני אינני אדם ספונטאני
(בלשון המעטה)
אנסח זאת יותר טוב:
אני קשת-החלטה

הדוקטור ראה איברים
שלא ידעתי שקיימים
מסתם טריקוספידלי
עורק פולמונלי
עליות וחדרים

אני עוד כאן למרות שכבר עזבת
אהיה פה גם מחר מאחורי דמעה
פורמת הבטחות, עצבות נרקמת
עוצמת את עיניי, שולחת נשיקה

מסרתי פרטים
שיתפתי פעולה
הייתי נחמדה
לפקידת הקבלה

האביב הגיע!
זהו, נגמר

היה נדמה לי שהרגשתי משהו
מוזר...

אתמול דפקתי את ההקאה הראשונה שלי
ככל הנראה, נכנס פירה, יצא פירה

חצי אבטיח בלי גרעינים
ללכת לים כשכבר לא משלמים
לנעול כפכפים מלאיי חורים
לצאת לקרב מול עדת יתושים

אין דבר,
זה משאיר לי הרבה זמן לחשוב

אני רק מקווה שכשיירדו המים
החבר'ה יקלטו
שעוד דקה אני כבר שתיים




מה!?!, אני
יכולה לראות רק
את הסלוגנים
שלי?!







אמא אדמה,
ממשיכה להתפעל
מיכולות
האינטרנט ככלל
והפילטר בפרט!


תרומה לבמה





יוצר מס' 68157. בבמה מאז 13/5/06 21:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנועה שין
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה