|
נועה נולדה לפני אי אלו שנים, למשפחה אוהבת במרכז
הארץ.
בשנה האחרונה היא מרגישה כאילו זרקו אותה לבריכה
עמוקה וחיכו לראות אם תצוף. והיא צפה.
מקווה שתוכל להעביר כאן חלק ממה שעבר ועובר עליה,
ולשחות איתכם בזרם הלא נורמלי של החיים...
לו רק היתה לי הזדמנות להיפרד,
להיות איתך שם באותו יום אחרון,
לדבר איתך - ליותר מרגע, בטלפון,
להגיד לך שאהבתי, ואוהבת עדיין
|
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "אני לא יודע
עברית".
- "ואנגלית?".
- "גם לא".
- "רוסית?"
- "טוב נו, שלוש
וחצי. בסדר?!". |
|
