מלל

  

ויז'ואל

  

סאונד

  

קול-נוע

  

blogs at.corky.net
סלולרי (WAP)
דואל
FAQ
ממליצים
הוציאו לאור
יצירות מאופיינות
פירסום

מפגשים
דיונים
מגירות שירה
מגירות סיפורת
טכני
מודעות
הסדנה

ביום של הפיגוע בדולפינריום נפרדתי מיובל. זאת הייתה פרידה יפה
כזאת, של בכי משותף מלא בחיבוקים ופרצים מטורפים של אהבה של
הסוף. אני הרגשתי שסוף סוף הגיע ירח הדבש שלי עם עצמי, רק אני
ואנוכי. חשבתי שאחרי שהייתי כל כך הרבה זמן ביחד, אני יכולה
להיות סוף סוף לבד,

הגענו להר יואש, המקום הראשון שלנו, דודו פרש שמיכה אדומה
והוציא שמפניה, הדלקנו את הפנסינים שרקפת סדרה בשבילנו עוד
קודם. דודו הוציא סכין גדולה, הגשתי לו את היד שלי והוא חתך,
אח"כ גם את שלו, ואח"כ לחצנו את שתיהן ביחד והדם התחיל לטפטף
על השמלה הלבנה שלי, עדות

ויובל אמר "אם את מתחתנת עם מישהו אחר אני לא מוכן שתקראי
לילדה שלך כמו שתכננת איתי". ואני קפצתי: "אתה יודע שזה על שם
סבתא שלי - לאה, וככה יקראו לבת הבכורה שלי - ליה, לא משנה מי
יהיה האבא!". "טוב" הוא אמר "את צודקת, זאת הסבתא שלך".