|
קוראים לי נועה, נולדתי בשנת 86.
אני אוהבת לשמוע מוסיקה-הרבה ישראלית...
רוב הפעמים תמצאו אותי בחברת אנשים- אפילו שאני
אוהבת את הלבד שלי לפעמים...
אני מקווה שתהנו מהקריאה בעמוד שלי,ונורא אשמח לקרוא
תגובות-גם לטובה וגם לרעה.
לסבא יש היום יום הולדת שמונים, ומי אני שלא אכבד אותו בבואי
אחרי שכל חיי הוא כיבד אותי. אני בכלל לא מכירה אותו. כל מה
שאני יודעת זה שמאז שהיינו קטנים, יש לו בשבילנו סלסלה אדומה
עם חריצים בחצר, מלאה בכדורי טניס שהצהיבו עם השנים.
|
אני לא עצובה,
אלה רק הפנים שהתעייפו מלחייך.
אני לא בוכה,
ואל תדאגי זה לא בגללך.
|
אתה יודע בדיוק איך לשאוב לי את כל הבפנים,
ולזרוק את זה בפינה,
יחד עם מה שהצטבר שם במשך השנים.
|
בדרך לחיים חדשים
מקווה לשכוח הכל
ועם כל צעד שלי
מפחדת לא לזכור.
|
דנה נמה, דנה קמה,
התקופה הטובה עדיין לא תמה.
מפחדת להחמיץ, שלא יעלם,
מחכה למישהו שאת ליבך יחמם...
|
הבטחתי לעצמי
שהכל יעבור
הופעה רועשת
צבעים והרבה אור.
|
זה השיר האחרון שאכתוב עליך
הזכרון עכשיו משמיד את תווי פניך,
הלב מפנה מקום לרשות חדשים,
ומעלים את הרגשות הישנים.
|
והיה לנו הכל, ולא היה לנו כלום
וכך אתה נפרד ממני בגמגום
|
ועצוב לי עכשיו
הידיים רועדות,
העיניים זזות
לאן שהן רוצות.
|
נותנת הכל
נשארת בלי כלום
ואחר כך זה ליפול
ליפול - ולא לקום.
|
קמתי בבוקר
החיים היו לבנים.
הכל היה ברור,
ריח של בגדים חדשים.
|
אנה צוחקת וממשיכה הלאה
דנה ספק חיה, ספק צוחקת
בשכונה של לי עוברת רכבת כל חמש דקות
ולנעמה נגמרת הסגריה.
|
כמה גבוה צריך לעמוד
כדי שיבחינו בי
וכמה להוריד עיניים ולשתוק
כשמשפילים אותי.
|
רצה לשומקום
ברחוב הכול שקט,
כל כך קר בחוץ
ומבפנים זה לוהט.
|
יש לי חברה, פנים יפות.
הפנים היפות לא אוהבות,
הפנים היפות נאהבות.
|
קח אותי מפה, בבקשה
קח אותי, האכזבה את הגוף מתישה
קח אותי מפה, אותי גם ככה לא צריכים
קח אותי, אני ילדה שלא רואים.
|
חזרתי בלילה מאוחר
השמיים היו אדומים, כאילו מבשרים על המחר.
צועדת בשביל בדרך הבייתה בין ענף לענף
כשבאויר יש ריח של חורף מזויף.
|
שלום עולם, מנסה לברוח מהכל ומכולם.
בינתיים יש רק נייר משאלות מגולגל
מלא באבקת קסמים
שגורמים לך לעוף אל מעל לעננים.
|
תמיד היא לא מודה, תמיד היא ורודה
תמיד היא אהובה
ובעצם תמיד עצובה
|
איך שלא אסתכל על זה עכשיו-זה עצוב. אתה נגמרת,עזבת- והשארת
מאחוריך את החופש. החופש חיבק אותי חזק חזק ולחש לי באוזן
שהתגעגע אלי ושהרבה זמן לא הסתובבנו יחד. אז לקחתי את החופש
לטיול ושבוע שלם הוא לא עזב אותי.הלכנו יד ביד לכל מקום.
|
אז מה אם יש לה הכל? ילדה יפה עם הורים ששמים לה כל בוקר מאה
שקל על השולחן הורדרד שלה בתוך החדר הסגול והמושלם שלה, לא
יכולה לאהוב?!
|
|
|
קיץ 2001: מומו,
בנצי ויודל'ה
מראים לנו איך
עושים זאת נכון |
|
