|
בגיל 16 אני יוצאת לשנות את העולם זה לא יהיה קל
אולי קצת מעייף ככה זה מה לעשות שהבעיה העיקרית
בחיים היא איזה תוספת לשים על הפיצה.......
יום ראשון בבוקר, יושב בתחנה ומחכה לאוטובוס שיביא אותך הביתה,
שעתיים וחצי מכאן עד הבית, כבר היה עדיף להישאר ולצאת עם כולם
ביום חמישי.
"אתה מגיע לבאר שבע?" אני שואל אותו והוא מהנהן, אני נכנס
ומתיישב ושם לידי את הציוד הכבד ואת הנשק החם.
"תסובב ת'אוטו!" צעק
|
הוא עמד שם, עוד שניה הוא קופץ ואף אחד לא יראה מאיפה זה בא.
היכונו כולכם למוות שלו, תתחילו לשנן את הז"ל הזה שיצטרף מיד
רשמית לשמו. הוא התחיל לחלום ולדמיין דברים, איך יהיה בגן עדן,
ואיך בגיהינום. עד שהבחין במכונית כסופה שעוצרת לידו וממנה
יוצאת אישה יפה, עם
|
כמו צבא הולכים כאן כולם בשורות רק לעמוד ישר ולהתאים תנועות
עם השאר ורק לצעוד קדימה אחורה, לא לדבר לא לצחוק ולעולם לא
לצאת מהשורה. לא להיות שונים, תהיו כמו כולם הם אמרו לנו
כשנכנסנו, והדבר הכי גרוע בחיים הוא להיות כמו כולם, סתם אחד.
|
בגיל 16 יוצאים לשנות עולם, לא יודעים מה נמצא בו, אבל יוצאים.
מנשקים את אימא ומבטיחים לחזור שלמים ובריאים, והבטחה היא
הבטחה, במיוחד אם היא לאימא.
|
|
|
הסלוגן הזה
מוקדש למען חללי
הסלוגנים. כל
אותם סלוגנים
אמיצים וחזקים,
בנינו, שנפלו
בקרב כנגד
סלוגנים טובים
מהם ולא נבחרו
לדף האחורי. יהי
זכרם ברוך.
הפאסיבי |
|
