|
 143677542
נועה ג'ין נולדה בשנת 87'. החלה לכתוב מאז שידעה
כיצד כותבים,(מאז ומתמיד כתבה על בעיותיה). נועה
וניסתה לכתוב יומנים הרבה פעמים והפסיקה אותם באמצע
(כמו הרבה דברים נוספים), כשגדלה נועה החלה לכתוב
כדי לעזור לה להסתגל לאורחי חיים שונים ולדברים
חדשים אחרים.
נועה שואפת להיות פסיכולוגית, מחנכת ולהוציא ספרים
כתחביב.
חיי לא הלכו לפי הספר אנחנו נפרדנו למרות שאהבנו...
|
"...ככל שבעיותיי נעלמו כך רציתי יותר להיות..."
|
ובימי שמש אני נשארת בודדה ומחכה שליל חורף יבוא במהרה.
|
אני בין שני בתים שבהם שני הורים
|
למה הבמאי נהנה לראות את הדמויות שיצר סובלות?
|
"...עולם שבו המציאות היא אחרת עולם שבו המציאות נאהבת..."
|
"...ולא נכיר אחד את השני
וניפרד זרים אחד מין השני,
אפילו שאוהב אותך, אוהב זר.."
|
"...כנראה שאני היחידה שעוד לא התרגלה לבדידות..."
|
"...אז אם כך אתה חייב לנו ולא אנחנו לך."
|
עזבת,התקשרת.
זה לא אמיתי שחזרת.
|
"...בזכות שידעתי נתתי.
בגלל שידעתי התבגרתי (ולא חייתי)..."
|
"...הנה אתה מתחיל לצעוק,
והיא כבר נשברת..."
|
כנראה זה אתה הוא שרציתי למצוא ולא מצאתי.
|
"אתמול מתתי ברגע שאמרת שזה נגמר..."
|
"...יכלתי לראות את העולם פורח ומושלם בשבילי.."
|
"...ילד המפחד מחיו וחיו מפחדים מין המציאות..."
|
כשנולדתי למדתי לחיות.
בגן למדתי לתקשר ולהתחבר.
|
"...המשהו הזה הוא המשהו שמחזיק אותי..."
|
"...אני אוהבת אותך כל כך משום שהיית הכל.
אני שונאת אותך כל כך משום שהיית הכל..."
|
"...מקומי לא אתך אלא עם זה שאוהב..."
|
"...ואני פה בין שני בתים לא משתייכת לאף אחד מהם..."
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
זה נכון, פעם
הדרך לגהינום
היתה רצופה
כוונות טובות
אבל לפני שנה
החלפנו לאקרשטין
זה אולי פחות
טראגי
אבל מגיעים הרבה
יותר מהר
האנטי כרייסט
ברגע של וידוי |
|
