|
שומרת נשימה אחת, לך.
מותחת את הקפיץ
וגם אותך, שתשתגע.
לוחץ לי קצת בצד, כאב גדול
וזכרונות של אבק בנעליים.
אידיוט.
אתה רואה?
לא רואה.
|
אשב על רצפה
וקרה היא,
מעוררת את עורי
שכמו התנוון.
אשען על הקיר
מחפשת תמיכה
עייפה. לא רגילה
להוביל.
|
רוח קרה של תחילת סתיו
מרצרץ לו ילד על השביל.
|
ואולי פשוט הותשת כבר מכל ההתכווצות הזאת.
|
אאריך את השיער שוב כי בנות לא נמכרות טוב עם שיער קצר.
|
אתה ממלא לי את הראש במילים. בעיקר גסות. מה זה בכלל מילים
גסות? יש רק אנשים גסים.
אתה סרט אנימציה, זה מה שאתה. כלב מת שלקח בסך הכל שאכטה אחת
בחיים שלו, מתעורר לתחייה עם שיניים דוקרות. ואתה דוקר די,
תפסיק כבר לדקור ותמשיך נו, תמשיך, כן זה טוב.
|
זזה מעט
נעצרת
חושבת
חוזרת על צעדיי
|
צעדתי בתחנת רכבת מרכז, גוררת אחרי רגל ושאריות דועכות של
התרגשות. ילד בדמות נער הציג לי עצמו, לבוש תחפושת פשוטה עם
הרבה כחול על הפנים. שולח לי שמחה טוטאלית, בלי שום גבולות,
בתנועה אחת: "טה דה". חייכתי. אפשר לא?
|
פתאום נעצרתי. עצרת גם אתה, מבולבל. את המהלך הזה לא צפית.
הסתובבתי, מביטה בעיניך החומות.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
קיץ 2001: מומו,
בנצי ויודל'ה
מראים לנו איך
עושים זאת נכון |
|
