|
לא תמיד באה כשקוראים לה
וכשנשאלת שאלה, לא תמיד היא עונה
אבל תמיד תיתן את חיבוק הדובון שלה
ותמיד בשבילי היא תהיה אחותי הקטנה
|
עוד דקה, כך הבטחת
שתמתיני רק עוד דקה
ואז פשוט הלכת
איזו נאיביות הייתה בשתיקה
|
לעינייך הכחולות אין סיבה לבכות
אסור להן להיות אף פעם עצובות.
|
כי בלעדייך
העולם אינו אותו עולם
משהו הולך לאיבוד
כשאני לא רואה דרך העיניים שלך
|
כשנפלתי, הרמת אותי
כשרעדתי, אחזת בי
כשהלכתי, תמיד היית צעד אחד מאחוריי
כיוונת אותי שאלך בשביל הנכון של חיי
|
רק אתה נשארת כמו שאתה
הדבר הכי קרוב לגן עדן
כ"כ יפה וכ"כ רחוק ממני
אבל אני עוד מנסה להגיע לגן העדן שלי.
|
אני עוד מחפשת את השקט
את הרוגע שמבפנים
ואין מי שיחזיק את ידי כשאני רועדת
ואין מי שיקשיב לליבי הפועם
|
אתה כותב את מה שאני מרגישה
אתה אומר את מה שאני חושבת
אתה קולע מבלי לכוון למטרה
ובלי לדבר הרבה, אתה יודע בדיוק עד כמה אני אוהבת.
|
ובלילה, בלילה
כשכולם ישנים,
רק אני עוד חולמת
על מקומות אחרים
|
את בכלל לא יודעת דברים מסוימים
דברים כמו-כמה אני אוהב אותך
ודברים אחרם כמו-אני עדיין מחכה לך
שתשני את דעתך ותביני
|
לפני שסוגרים את הלילה
לפני שמכבים את האור
כבר העלינו יחדיו את כל הזכרונות
שבן אדם יכול לנצור
|
זכור את היום הזה
הוא פשוט מושלם
אל תאבד רגע ממנו
אל תשכחהו לעולם
|
ולך זה נמאס, זה לא חדש בכלל
כל פעם אותו דבר וכל פעם עם גבר אחר
את לא לומדת, מאמינה שפעם הבאה זה יהיה שונה
ושוב חוזרת הביתה בוכה, לא רוצה להיזכר
|
כמעט ונישקתי אותך
כמעט ונגעתי בך
כמעט ועמדתי לשכוח ולעזוב
אבל כמעט זה לא נחשב וזה לא מספיק טוב.
|
לפעמים כשמשהו כואב ואוכל אותך מבפנים
אתה משליך עליי מילים-כחפצים חדים, כואבות לא פחות
|
מה הוא עשה לך?
מדוע תרצי אותו על פניי?
האם הוא מחבק אותך
כשם שאני עוטף אותך בידיי?
|
מה שאתה עכשיו, הוא לא מה שהיית
מה שאני רוצה, זה לא מה שאתה רצית
מה שאתה בשבילי כעת
הוא רק דמיון נשכח בין פיסות האמת.
|
ישבתי וכתבתי לך מכתב
לא ידעתי מה בדיוק יצא מכך
לא הייתי בטוחה שאני באמת רוצה
שתדע עד כמה אני אוהבת אותך
|
בסוף המכתב, תמצא שם תוספת
עוד משפט אחד קצר
כמו- "נ.ב, אותך אני אוהבת"
וזהו, עכשיו באמת המכתב נגמר.
|
איך ניגשים אליך בכלל?
איך אומרים "נעים מאוד"?
אני כמו ילד שמתחיל לאט לצעוד
|
ואני מתגעגעת לרייח, למגע, לתמונה שניפחתי מכל פרופורציה
והגיון.
לתמונה שמונצחת כעת בעולם של אלקטרוניקה, ע"ג מסך כחול
אני מתגעגעת לדמיון שאז לקח אותי לעולם אחר - לא בטוח שהיה טוב
יותר
|
ציירתי ציפור
אבל היא לא רצתה לעוף
ציירתי ציפור
אבל בתוך הכלוב היה לה קצת צפוף
|
הכרנו ברחוב תל אביב טיפוסי
וכל יום קצת, נוצר עוד סדק בלב האטום
בחום יולי אוגוסט, על אבן גבירול פינת ז'בוטינסקי
אני יושב שם ומחכה לה שתבוא
|
אותה הרגשה חמקמקה
אותו ריגוש שחושף את הנשמה
אותה תחושה שעוטפת ומרגיעה
כמו חיבוק, אהבה היא כל מה שאת צריכה.
|
הכל הייתי נותנת כדי להיות איתך
את חיי, נשמתי, דמי הבוער
את ליבי הפועם שמדמם כל פעם מחדש
כשאני רואה אותך לנגד עיניי בתמונות נעות אילמות
אך מספרות סיפור אחר ממה שדמיינתי
|
שוב לראותך
שוב לגעת בידך
שוב שואל אותך איך
איך אני יכול לנשקך
|
|
|
I'm tarpped in
a little orange
box, please -
SEND HELP! |
|
